[ליצירה]
מאוחר מדי להגיב על זה?
אני לא אישה ובקושי אמא, אבל ראיתי הרבה כאלה ברחוב ויש אחת ספציפית שאני אפילו מכיר ממש מקרוב, כך שאני מרשה לעצמי לקחת את רשות הדיבור ולהגיב בשם אותו הציבור (חרוז כפול, אני ממש משתגע היום..):
את השתגעת???
ככה, במחי דיו אלקטרונית למחוק חג קדוש שכזה, יומולדת נוסף שנחת משמיים? תחשבי קדימה! אולי עכשיו זה רק שיר, אבל הם גדלים, ואז זה כבר כסף גדול- לא רק פרחים, יכול להיות גם בושם של ז'אן פול, בגד מזארה, הספר החדש של יהודית קציר... נו ב'מת.
שי, שמביע את מחאתו השקטה גם בשם גלונים של דבק שהסניף תוך אינספור נסיונות כושלים להכין ברכות יום אם לא מכוערות מאוד מאוד מאוד.
[ליצירה]
נראה לי כאילו כל אחד נכנס עם מטען דעות לקטע הזה וניסה לנתח,לנגח או לפתח דיון מבלי פשוט לקרוא את זה כמחשבה שעומדת בפני עצמה, כמו שאורנה ניסתה כמה פעמים להבהיר, ובתור שכזאת היא היתה כתובה בצורה יפהפיה, סוחפת ומעוררת השראה (ואני בא מעולם כל כך רחוק שהקטע הזה נדמה בעיניי לסיפורי
הפולקלור של מארקס), ומנציחה בצורה אובייקטיבית וכואבת מצב קיים. לא מנתחת גורמים, לא מביעה דעה, רק מתארת.
[ליצירה]
אוי, איזה יופי... המעבר הזה בין פנטזיה למציאות היה שוטף, כתיבה יפה וקולחת בלי טלאים קטנים ומעצבנים שעוצרים את הרצף, ומשחק המילים בסוף משעשע מאוד..
[ליצירה]
מדהים... כל כך אישי, במובן של אישי שלי פרטי שלא ברור מי בכלל העז לחדור אליו ולצטט ולשים תחת פה של מישהו אחר...
ובשביל סגירת המעגל-שוב, מדהים .
[ליצירה]
איזה יופי!!! מקסים, כתוב בשנינות נפלאה. כבר מהמשפט השני היה ברור לי שהלאה מכאן אני אוהב מאוד את שאר השורות, ואכן לא אכזבתי את עצמי. כל הכבוד לי!
[ליצירה]
יפה נורא כמו תמיד אבל בעיקר מאוד מטריד. כמו יתוש שמעקצץ לך בתוך החזה, תחושת קלסטראופוביה שאולי באה מחוסר האונים לברוח מעצמך. ועדיין, כתיבה כל כך מדויקת שזה כואב.