להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני לא אוהב קינמון אבל אהבה? למה לא... נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] * איך לקח לי זמן לשים לב לזה. מצוין ומציאותי , מצאת לך נושא לכתיבה! [ליצירה]
- [ליצירה] העדפתי גירסא קצת שונה. אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...) אדלג את המרחק עד אליך אליך לשלוח יד אתה הקורא, יושב בבית, במסעדה פניך למסך, בצד שולחן כתיבה אחמיר מבטי אומר בקול המון טון ובאצבע מתלווה לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך שב, תלמד תורה * זו שירה [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, גם אני הייתי רוצה לפרוש כנפיים ולחוש את מגע האוויר החם על שטיח- הדלתות הלבנות-קרות המקיפות אותי מכל עבר ברוך הבא [ליצירה]
- [ליצירה] מה דעתך על דקה אחר חצות? [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם יהודית שמעליי. תיארת את מריה באופן אמין למדי. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
תגובות