" אם הייתי אומרת את כל שרוחש ליבי ,את זרימתו הטובענית ואת נדידותיו הגולשניות חיי היו משתנים מקצה לקצה.כל כוחי הולך וכלה ופעמים אף ליבי מפסיק לפעום ומחסיר רק פעימה אחת בלבד כמעין בחינת הלב שלעצמו אם ברצונו להמשיך או לגווע.
מרגישה לבד. ולא רק מרגישה אלא באמת נמצאת.
וכל זרימת ליבי דוהרת אל הכמיהה לחבר נפש, האיש האבוד שיקשיב לי בשעתי הרעה.
עיניי כלהבות המחכות להצתת האש המפעמת,מחפשות ומחכות בסובלנות אין קץ לרגע המתאים ביותר ללב שיתפרץ ויעניק רק לו את כל שיכול לתת.
שפתי ,ענוגות וצנועות,פתוחות רק מעט,כמו ליטוף דק לתינוק ממותק, מתפעמות מכל דקה שעוברת .
החיים עוברים מעלי ומצדדי ובתוכי,ואני גולשת ותופסת אותם בגלים שונים ומרהיבים.פעמים מעל ופעמים מתחת.ובתוך המים עוצמת את עיני ומאבדת את השליטה לחיי.
כי מי רוצה שליטה כשאפשר רק עוד רגע לצוףףףףףף...
תגובות