את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הכתיבה שלך השתנתה- יציבה יותר, קלה יותר להתחבר ומלוטשת, מקצועית, יפה וכתובה ביד מוכשרת. [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'... [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפה מאוד, בעיני דווקא בכלל לא אביבי, עליי הוא השרה תחושת חורף.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים בעיני. העלה חיוך מתוק על שפתיי והרגשה של שלוש נקודות... ז"א שעוגד יש כאן המשך שמתנגן לכל קורא- ההמשך שלו והמילים העדינות האלה שלכל אחד פורטות על מיתרים אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זו אכן מחשבה שעולה למקרא תגובתך ולעונג לי.... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז אני לא ממש בעניין של להעריץ אותך, אבל זה... זאת- יצירת אמנות! יופי צרוף!!! אח שי- אתה רואה? כשאתה רוצה- אתה יכול ;) [ליצירה]
- [ליצירה] גם בעיני, יש בזה משהו, חייכתי, התעניינתי ונהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בלחש אגיב, בלי להתערב בשיח יוצרים יפה שכזה- תמשיכו! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בטוחה שעקבתי,- ל-עמית? פיספסתי פה משהו?! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, מקסים- "עד זוב דם...." [ליצירה]
תגובות