את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים!!! שי- הכיוון שתפסת לאחרונה, כ"כ טוב, כ"כ מלא, כ"כ מעודן ועם זאת חזק ומרשים! אני נהנית לקרוא :) [ליצירה]
- [ליצירה] בלחש אגיב, בלי להתערב בשיח יוצרים יפה שכזה- תמשיכו! [ליצירה]
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! הכתיבה, הניסול, הדימויים, התוכן, ההתפתחות, המקצב ה-כ-ל-! פשוט מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הייתי הופכת לקטע במקום שיר ועובדת על זה עוד קצת.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה מדהים! זה כ"כ יפה... וואו, זה מפעים, וכתוב נפלא, ו.... יפייפה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה, זה, חזק. הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר. איזה יופי!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- אני לא מחדשת באומרי כי כמה מילים שלך יכולות להשאיר רבים וטובים נטולי מילים. מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לי? אני שולחת לך בחזרה את הערכתי - אליך וליצירותיך, רגישותך, רהיטות שפתך וכתיבתך המדוייקת כל כך, היפה כל כל (...) לא הותירו לי כל ספק כי אם להענות לבקשתך. תודה על ההזדמנות, נמשיך לקרוא איש את אחיו ונגדל, נצמח, נשתפר ונתקדם... לחיי יצירות היוצאות מן הלב ומכוונות להכנס ללבבות אחרים... [ליצירה]
תגובות