את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים!!! הדרך- מקורית כ"כ ותורמת באופן מופלא לשיר- מרגישים את העליה, את הטיפוס, ההתקדמות... כתבתי כבר על יצירות אחרות שלך ולא אהסס לכתוב זאת שוב- עונג צרוף לקרוא את מילותיך!!! ברוך הבא! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה השבה... שנה ויצירה טובה... [ליצירה]
- [ליצירה] שותפה לאי ההבנה.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זה מקסים!!! כ"כ שונה מאיך שכתבת עד כה, מנוסח נהדר, מעביר את התחושה, וכואב קצת... ויותר מכל... מסקרן ;) [ליצירה]
- [ליצירה] לקבל מחמאות משניים מהיוצרים היותר מוערכים בעיניי, עושה מצב רוח נפלא :) רוב תודות... [ליצירה]
- [ליצירה] לא ספיראלה, לא מדובר בהלוויה, אם כי אני סוברת כי כל אחד מתחבר לנקודה אחרת ומבין תוכן אחר ממסגרת של שיר... אביב וסתיו- קיבלתי, הפנמתי ושיניתי. - רוב תודות!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הגם שזה לא הסגנון הרגיל שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! זה נפלא!!! מן המשובחות שביצירותיך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן עצב או אכזבה, אלא כתיבה תמה מלב הומה ומלא... צר לי אם זה לא הובן כך... [ליצירה]
תגובות