אני רואה לך בלבן של העיניים
נקודות
נקודות
טיפות
טיפות
נופלות
מתנפצות
מתקררות.
אני רואה לך באדום של העין
נהרות
אגמים
בריכות
ניקוים
גדלים
נבלעים.
עכשיו כבר אין לך עיניים
החשיכה תפסה בכל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על הפירגון.... [ליצירה]
- [ליצירה] איה, זה לא תופס כי אין כאן אי- סדר ברור. אם את רוצה להמחיש את הכאוס, את האנדרלמוסיה, זה חייב להיות ברור וכאן, רק בקריאה מדוקדקת זה עולה וגם אז- לא עולה בדעת. רצונך באנדרלמוסיה? שתהיה מסודרת! [ליצירה]
- [ליצירה] חירוב עמונה וגוש קטיף? [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לא כך כך אוהב את המשחק עם החרוזים. פעם כן, פעם לא. אבל שיר ברמה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כאן מכשפות באמת. זו רק הגדרה לליל ירח מלא בלי עננים. [ליצירה]
- [ליצירה] אם הניחוש שלכן פשוט, אז הוא נכון. רמז: קשור לשם השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פלונית. התפוז ישן. זקן. מה זה אומר, את יודעת? [ליצירה]
- [ליצירה] התרשמתי מיכולת החשיבה והניתוח. מרת, האם זה כך? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק, מגנה, שיר טוב וחזק. אבל אולי- אם לא הייתי אני- היה זה אחרת (וכן. התקוה חשובה). [ליצירה]
תגובות