"מה אתה רואה כשאתה מציץ לי בעיניים?"
כלום.
"מה אתה מרגיש כשאתה מלטף את עורפי?"
שום דבר.
"אם כך, מדוע התקשרת אליי אתמול
ובכית על כך שנפרדנו?"
לא יודע.
"מה אתה עושה הערב?"
בא אלייך.
"בוא".
[ליצירה]
אך ישנה המסגרת
תלויה על בלימה.
ויבוא האחד
שירים ת'כפפה.
ויבנה
וישלים
את הלב השבור
וישמור למשמרת
את הרסיסים שנפלו.
וישמור
ויגן עליו מכל משמר
שלא יקרה עוד
כזה דבר.
[ליצירה]
ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר.
לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא!
תגובות