בס"ד
אסון מותיר חלל
בשדה הקרב
ונשר חג מעל
ביום שרב.
פצועים נפשית נפשית,
חוזרים משם
ואדמה ספוגה בדם.
על קבר שנחפר
גולל יקום
והפצעים פתוחים
ללא איטום,
ושקט שנותר
משאיר זכרון
לאם שבנה נקבר
כמו אות קלון.
והזר,נטוי
מונח בצד
והנר,דולק
שינה לעד.
הכנסת-טקסט-בולט הכנסת-טקסט-בולט הכנסת-טקסט-בולט
מגן ולא יראה
-
"אין לך אדם שאין לו שעה"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... מזכיר לי את עצמי בימים אחרים. כאלה שהייתי רוצה לשכוח. היטבת לתאר את הרגשתי,אני אישית מעולם לא כתבתי אחרי.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מחפש להרשים נמס.. ולא ביקשתי מאיש שיתחבר.. רוצה-יקרא,לא רוצה,יעבור ליצירה הבאה ברשימה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לפעמים אפשר להבין למה הכותל קיבל את התפקיד.. תנסו לחשוב שמישהו[אדם..] היה צריך לשמוע ה-כ-ל מאז ועד.. מעין,לא תמיד מקבלים מה שרוצים,בטח לא מיד.. לפעמים צריכים לדעת לקבל סירוב.. חוצמזה,לפחות יש לך אפשרות להשתפך איפשהו[אפי' שזה "רק" קיר..] [ליצירה]
- [ליצירה] רן* א.כן. זה נפסק. ב.נכון שנשק נועד להרוג את הרע אבל אם תשתמש בו נגד הטוב הוא יהרוג גם אותו. הוא אינו יכול להבדיל. זהו תפקידו של האוחז בו.. [וכבר אמר מישהו"נשק אינו הורג אנשים. אנשים הורגים אנשים] לכן הטוהר שייך באוחז ולא בנאחז.. ג. לגבי הפתיחה הזכרת לי: בהפסקת אוכל-אוכלים. בהפסקת שתיה-שותים.בהפסקת עישון-מעשנים,ובהפסקת אש? נכון.. יורים.. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד יצחק, א.אני ממש לא שמלאני. זו עוד בעיה שמושרשת לצערי בציבור שלנו שמקשר את השרות מידית עם כל מה שקשור לשמאל וכו'. ב. לצערנו יש אנשים ש"לוקחים את החוק לידים ועושים מעשים שאינם ראויים לשומרי תומ"צ... כך שיש הצדקה ולו כלשהי לקיום המחלקה. מלבד זאת-המחלקה הנ"ל אינה פועלת רק כנגדנו היינו תושבי יש"ע ודת"ל אלא גם כנגד פורעי חק אחרים. למשל:מוכרי נשק על רקע לאומני שהינם יהודים וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] חוצמזה,, קראת הכל? כולל שלושת הקודמים..? אולי היית מבין יותר.. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** יפיפה [ליצירה]
- [ליצירה] .. חביב.. יש בזה משהו[צליל] ממשפטיה של אסתר קל.. ד.א. למה הסיווג הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] .. נראה לי שכבר פרסמת את התמונה הזו לא? בכל אופן-יפה לך.. באיזו מצלמה את משתמשת? [ליצירה]
- [ליצירה] רן* חלילה. איני מתיחס בהתנשאות כלל. האמת שלצערי אני בהחלט מודע לצורך החשוב הזה ובי בהחלט ניתן לחשוד במיליטנטיות יתר.. בשילוב שכלי כמובן.. לכן בא ההמשך: האוחז בנשק חייב להיות מודע לעוצמה הנתונה בידו ולהשתמש בה בתבונה. כאן נכנס הטוהר. ערך עליון אם תרצה. הפעלת שיקול דעת והבנה והפרדה ברורה בין הצורך והכורך לבין גחמה.. [ליצירה]
