אירוע מוחי
אני עומד לידךָ בבוקסר
ונותן לך הוראות הפעלה.
זו כבר פעם שניה
ואתה
נותן בי את המבט הסמיך הזה
שאין לי דרך לפשט אותו.
אז מה לעשות,
ואני מסביר שוב.
אתה מזיז יד לפעול- ונעצר.
ושוב.
אני
במסך
בבואתך משתקפת
ואין אונים.
[ליצירה]
צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים".
זרימה?
אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך.
[ליצירה]
שיר מעולה אך נראה כי אתה כותב כתיבה אסוציאטיבית בלי לחשוב. זה טוב בשיר זה כי הכותב לא ממש צלול, בזכות חברו הטוב ג'ק, אך עדיין יש צורך בפיסוק (ולדעתי בעריכה קלה).
תגובות