תן לי רק
חיוך, מבט.
הושט לי יד
וירטואלית.
תן לי לחן
לתמליל רגשותיך,
שתף אותי
בסודותיך.
רק אל תלחץ עלי
דִילִיט,
ואל תבצע בי
אנדוּ
הקלד את עצמך לדעת
ושלח אלי
באָי סִי קיוּ.
[ליצירה]
אני אנסה להסביר
זה שיר שמדבר על הזמן שמתמסמס לו מבין האצבעות , שברוב הפעמים אנחנו לא מרגישים בו ורק לעיתים נדירות , ברגע של התבודדות - למשל בחוף הים בין הסלעים- מרגישים תחושה של פספוס על כל מיני דברים שקרו או לא קרו בחיינו , בעיקר בתחום האהבה..
מקווה שברור יותר ותודה על ההערה..
תגובות