הוגה דעות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני כמעט בטוח שכבר פגשתי את אליהו גוטנפרב שלך בתור רב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לומכירה אותו, אבל... חמודי! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי זה היה צריך להיות "הוזה דעות"... אני, עכ"פ, ציירתי ורק אח"כ חיפשתי שם. על האליהו גוטנפרב אני סגור. זה חייב להיות הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] , אבל למה הוא שותה כל כך הרבה? [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק.גם השם מתאים...בטוח שותה עם אף אדום שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל קצת לא צנוע... בכולופן יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מחאה לא, לא אהבתי בכלל. שיר גס ורע. ובתור שכזה, הסגנון לא מעניין אותי כלל. מקוה שיש לך גם שירים יותר צנועים. תמהני- איך שיר כזה עבר כאן בשתיקה. אני מוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, נכון! עליתם על זה, הסיפור נכתב בהשראת הסאטירה של קישון. למעשה, עופים פלא' נתן את הרעיון, כשכתב תגובת זעם על כך שהסוף איננו. (ואני היצחק, כן?) ומי שלא קרא את הסאטירה ההיא מוכרח להשלים חור זה במהירות. שמח שנהניתם (בהנחה שזה מה שכל התגובות מביעות) שאו ברכה, יצחק... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח נעם, זה משובח ביותר, החומר שאני הכי אוהב... אל תפסיק לכתוב לרגע, תזכור תמיד שיש מי שמוכן לקרוא... בהצלחה, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אשא את דברי לעם האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר. אבל כאן זה מתבקש. יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך. ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי. לתרומות וכו'... תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...). בהצלחה לכם, יצחק, נושא כליה של הגבירה. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. השיר מכוון כלפי משהו מסוים? כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה.. לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר. המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להגיב ראשון על יצירה כל כך מוצלחת... ממש ממש מוצלח. נהנתי מאות. מי יודע, אולי עוד יגיע אי פעם הקטע של "עתה עתה בני חורין בני חורין..." [ליצירה]
- [ליצירה] ... והקשר, מה איתו? [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם אסתר ותפסיקו לרדת על שמואלנו- משורר הכפר (חמשיריקס מודרני?) אתם לא חייבים לקשור אותו לשום עץ או לשתולותו תחת מנהיר. חוצמיזה- אני רואה פה התחלה טובה ליציאה מהפוליטיקה (בתקוה שאכן..) שמואל- אם תמשיך כך- אנחנו אתך! [ליצירה]
תגובות