[ליצירה]
אוווף!
כיוצר יש לך כאלה כוחות - אתה בורא סיפור...
אחרי שהבאת את הגיבורים למצב של מודעות עצמית גבוהה, והגיבור לפחות חשב על בכי - - -
לא יכולת לחבר אותם? לפחות לעוד פגישה? חצי פגישה? שליש? רבע?
אווף! באמא שלי, רציתי הפי אנד...
[ליצירה]
בניגוד לחבר'ה פה
כגבר הייתי מעדיף אשה שכשמבט עיני נח עליה, היא הופכת חזקה, וכשאני מלטף אותה, היא נעשית עצמאית ובוטחת.
וכמובן גם הפוך. קשר הוא הדדי (בעיניי).
נעל ללא שרוך
[ליצירה]
הו, מישי...
בפרשת נח נקרא בתורה "את קשתי נתתי בענן... והיתה לאות ברית... ולא יהיה עוד מבול".
אני מדמיין אותך עוצרת את קריאת התורה, ואומרת לקורא: יא מעפן, זה כולה אשליה! להסיק מזה מסקנות בדבר הבטחה לעולם וכאלה? שטויות...
במלים אחרות: זה שיר, תעזבי.
[ליצירה]
ערבוב...
להכניס ציציות... בלילה שכזה...
האירוע המתואר היה זה מכבר (ככתוב, י' בתמוז), ועם כל זה הסיפור מופיע כאן עכשיו, בימים טרופי חתונות שאחרי תשעה באב, בשבע שבתות של נחמה - -
והנה הפיגוע הנורא הזה שקטל את מי שסחו זה עתה את צרתם לפני אדון המרומים כמטחווי דמעה מהר הבית.
ולקרוא עכשיו על חתונה...
ולחשוב על החתונה של אתמול ושל שבוע הבא, ושוב להיזכר בפיגוע...
המקום ינחם, נבנה עוד מחורבות ירושלים ולא נוסיף לדאבה עוד.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לגבי התמונה אין לי מה להגיד.
לגבי הטקסט - הכותבת מעמידה כאן דיכוטומיה חדה - או שהמאבק הוא אישי, כלומר אגואיסטי, או שהוא לטובת עם ישראל.
ועל כך תגובתי:
השניים מצטרפים לדעתי. אחת הטענות של מתנגדי העקירה היא שהעקירה תגרום להרבה שפיכות דמים [גם שמאלנים] חס וחלילה. טענה אחרת מדברת על האופן הכל-כך מושחת שבו נחקק החוק הזה. דאגה לשלום הדמוקרטיה ולשלום חיי האזרחים היא בהחלט "דאגה לעם ישראל כולו".
עם זאת, לא הרי מאבקם של יהודים טובים שגרים מחוץ לגוש קטיף (כמוני למשל) למאבקם של תושבים. אין ספק שמי שעוקרים ממנו את ביתו ונחלתו (ע"ע נבות) יקים קול זעקה גם על מצוקתו האישית. ומה מגונה בזה? זכויות פרט כמו ":כבוד האדם וחירותו", "חופש הקניין", "חופש העיסוק", "חופש התנועה" - האם אלה דברים קלים בעיני מישהו?!
עוד משהו - כתבה הכותבת: "האדמות,השטח,חוף הים- זהו הדבר המרכזי והחשוב לנאבקים" - אפילו אם לדעתה כל מה שמטריד את הנאבקים זה הם עצמם, כלום לא יכלה לפחות להיות הוגנת ולכתוב 'מפעל חיים שיורד לטמיון' ולא להתנסח כפי שהתנסחה, משל היו סתם סוחרי נדל"ן שמנים??
ואני לא יכול שלא להוסיף אסוציאציה: האנליזה הדיכוטומית שעושה הכותבת למאבקם של מתנגדי העקירה מזכירה לי את הטיעונים הנדושים והמרגיזים שנאמרים כלפי נשים שפועלות לשוויונן ('פמיניסטיות' למי שהביטוי לא מקפיץ אותו). מה אומרים להן? שכל מה שמטריד אותן זה הן עצמן. אז אומרים. אין אשה שדואגת לזכויותיה ולא מאמינה שזה עושה גם חברה יותר טובה. ואם יש נגיעות אישיות - מכירים מישהו שאין לו?
[ליצירה]
ואני הקטן מוסיף: "היוצר הפילנטרופ": הנדבן הזה שבעיקרון כותב ב"במה" או ב"ביכורים" או בעוד אחד מהאלה או סתם למגרה, וסתם בגלל שכל מיני דוסים מעקצצים עלו על כישרונו הוא משלח בידם איזה יצירה ואומר להם "תעשו אתה מה שאתם רוצים, אתם לא צריכים ליידע אותי אפילו"; ויש המחמירים, ואומרים "ובלבד שלא תגיד לי מה אתה עושה עם זה".
נעל
[ליצירה]
מאורה זה נהדר. עוד הזדמנות להלל את הסוכן האישי שבלעדיו לא הייתי מוצא את זה.
וואווו... כמה הייתי רוצה לקבל חיבוק... עכשיו... וכמה שזה רחוק... אוף... עשית לי געגועים והמיית לב מטורפת.
ללא ספק, ייכנס בצהלה לאהודות. כי אין אין עלייך מת עלייך, את הגדולה מכולם.
[ליצירה]
לילד:
אישית קשה לי עם השורה האחרונה בתגובתך פה לפניי.
אנא ממך, אל תשתמש בהתנתקות כמטאפורה לכלום. היא חיה מדי ובועטת מדי מכדי לשמש מטאפורה. תגיד שההתנתקות משקפת, מבטאת, צורחת קריעה פנימית.
התנתקות היא לא כלי להמחיש קטסטרופה. היא הקטסטרופה בעצמה.
תגובות