"מצווה גדולה להיות בשמחה"-
למה מצווה צריכה להיות כל כך קשה?
רבי נחמן אמר- 'השמחה זה העיקר',
הוא גם אמר משהו כזה עם גשר צר..
אני עומד שם באמצע
מיטלטל מצד לצד
מביט למטה-
אתה נראה מכאן כמו גמד
אל תרד מהגשר- למרות שהוא צר
ההוא שם למטה-
זה נבל!
כן -אמרתי -
ר' נחמן אמר 'לא לפחד כלל',
ונפל
ונחבל
ונבל
שי *
-
הבל הבלים הכל הבל. נקודה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדם דרלינג, מה נפל עליך? כל כך נהניתי משאר יצירותיך, הסיגנון ב'יין קפריסין' ממש מקסים, אבל מה קרה לך? לאן נעלמה הכתיבה מפעם? לכולם- אנא מכם- אל תסקלו אותי על שלא כתבתי לאדם עד כמה יצירתו הייתה 'מקסימה' 'מהממת' ועד כמה התגלגלתי מצחוק כשקראתי אותה, 'ובמיוחד צחקתי בקטע עם הלבונה..'. אדם- 'חדש ימינו כקדם', ותחזור להשקיע ביצירותיך כבעבר, אל תתן לאף אחד/אחת להוציא ממך את הדיכאון ששרץ עליו והוציא ממך את כל טוב מצרים בסיפוריך. (הקטע האחרון היה יותר בקטע של צחוק, אבל כעיקרון- דיברתי ברצינות). העוקב בדריכות אחרי יצירותיך ואחרי התפתחותך מ'עמך' ל'סלב', שי [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. א-ה-ב-ת-י. אהבתי אהבתי. הזדהתי. התגוללתי שם יחד איתך בקיא. ברחתי איתך אל ההזיות. גם אותי דקרו. גם אני ברחתי. ברחנו. כולם בורחים מידי פעם. זה מותר. שי [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, מה שעשית לי.. אני יושב לי כאן, באוניברסיטת בר-אילן, לומד. עשיתי הפסקה, ניגשתי כאן למחשב, והצצתי ביצירה שלך... אני פשוט יושב לי כאן.. באמצע הספריה באוניברסיטה עם דמעות בעיניים.. הוצאת לי את כל הביפנוכו עם היצירה הזו.. אין מקום להרחיב או לפרט. אבל חגית.. פשוט גרמת לי לבכות. שי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אריאל, אתה חסר... לו רק יכולתי לספר לך, למרות שבקושי הכרתי אותך, כמה הצחקת אותי בסיפורך, כמה חייכת אותי.. הלוואי ותמצא רק מנוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע כל המוסיף גורע. אין מקום למילים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מטאפורה.. כל כך נכון.. מה שעובר על הפרח הזה.. כל כך אמיתי.. התיאור.. נוגע. כל כך הזדהיתי עם הפרח.. היו לי תקופות שממש הרגשתי כמו הפרח... וכמו בשיר לפני הסוף בא אלי ילד קטן.. ונתן לי חיים חדשים.. הפריח את מה שנבל אצלי.. וכמו בסופו של הסיפור- גינה כבר יש.. ואני עדיין בפינה.. ליד פח האשפה.. -אבל אני פורח! פשוט מקסים הסיפור הזה. מטאפורה לכולנו. שי [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הצגות. בין הדברים שאתה יותר טוב בהם. הבמאי ישב מולך, מבטו אמר- בהצלחה חבר, אגודליו הונפו מעלה לסמן לך שהוא מרוצה ולומר לך בהצלחה. ואכן, לא איכזבת אותו, היית במרכז הבמה, מושך את כל תשומת הלב של הקהל, נותן את כל מה שיש לך לתת (ע"ע הכניסה לבמה עם החיקוי של ה'ערב טוב'). והבמאי חייך מאוזן לאוזן. האמת שגם שני אנשי הסאונד ואיש התאורה שישבו ליד הבמאי בשורה ישבו כולם ובהו בך- הרוזן מקקסימה במיטבו. [ליצירה]
- [ליצירה] לומשה.. נראה אותך מקיא שנה הבאה ... ... [ליצירה]
- [ליצירה] שיו, מדהים. בא לי לבכות. דמעה עומדת לי בזוית העין. אמנם אני מנסה להית דוס, ומשתדל גם אני להיות מיושבי בית המדרש, אבל הגעגועים.. אמנם אני לא מנגן משהו על גיטרה, אבל במנגינת הלב.. שמעורבת עם דמעות.. יוצא לי ניגון מיוחד.. כזה שלא יוצא לאף אחד אחר. פשוט היצירה שלך. שיוו. שי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר.. קורה לי המון שאני לא מבין יצירות של אנשים, תבין את זה איך שאתה רוצה.. 2 אנשים יכולים לקרוא יצירה אחת וכל אחד יבין את היצירה בצורה שונה מהשני. העיקר שהבנת את זה לעצמך. [ליצירה]
תגובות