בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] זווית מעניינת יוחאי (שם נהדר, אגב), השיר שלך תפס אותי לא מוכן, בקטע של הזווית השונה. ציפיתי בהתחלה לראות עוד שיר של כאב משפחתי על בן שנפל, ודי הפתעת אותי מהזווית ההפוכה. בהחלט מקורי, וכתוב טוב. ולמיכל "הנפלאה" - לא תמיד צריך להגיב. לפעמים אפשר גם לשתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] שמוליק שמוליק נוחר, ישן - עלמנו על חורבות העוויתות והאיוולת, עֶלֶם חדש כבר לא יקום. מתפעל מנטיית פעליו - כמו חרב אבדון, הניף, היכה, ביונקי שדיים שלא חטאו. יוצא לקרב העלם! לחמו כחוקן - איחסה! לא שוקט הוא בעצירותו- על שמרי האדישות, לסבל ומצוקה. שמש ההתחדשות והתקווה תאיר - אולי אותו תקרע! ואז, הפתח יפתח - פתחה של תקופה חדשה! שמואל - דחילק - צא מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עמוק!! אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו!!!! רצח מגעיל אותי (מה לעות, כזה אני...), אבל התיאור שלך הוא חזק. ואם תרשה לי, אולי הבנתי את כוונת הסופר כך: האדם עצמו מתאר את התאבדותו כאילו בתור אדם אחר שכביכול רצח. האם לכך התכוונת? [ליצירה]
- [ליצירה] או סוף סוף זה שיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ואווו אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת. זה לא מספר - זה סיפור! התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מימי תפוז העליזים שאינם עוד, וחבל. היום החלטתי לפרוש משם כנראה סופית בל"נ. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה . [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו משל לשרון ונתניהו (המלך ה"גיבור" ושר הכספים) ושכבת העם התחתונה (הנסיכה המכוערת שאפאחד בעצם לא רצה אותה) יפה, כתיבה מוזרה אבל מיוחדת בדרכה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול - הבנתך עמוקה מני ים רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!! אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת! [ליצירה]
תגובות