בכיו של תינוק - אושרם של הוריו.
אוהב ישראל ישראל
-
נשוי + 4 (בינתיים), אוהב להקשיב, לשמוע, להבין, וגם להגיד משהו משלי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אני הייתי מעדיף אפטרבכי זה נראה לי יותר מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ברגע הלידה אכן זהו אושרם של ההורים אך אחר כך כשצריך לקום מהמיטה באמצע הלילה לא הייתי מגדירה זאת כאושר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד משפט שיישאר איתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי את זה דווקא כתבתי את זה דווקא בתור הורה... ל-4 ילדים... וכולם עדיין בגיל הינקות + - בכיו של תינוק - אושרם של הוריו. כי לאחר הבכי והעצבים, השמחה ממלאה את הלב, שזכו ההורים ליצירה כל כך יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה כמובן שהכל תלוי בדרך השקפה אך באותם רגעים, לא כולנו זוכים לראות את הטוב שבדבר... בדיעבד, בוודאי שזהו אושר. אחד הכי גדולים שיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאתיך! היוחאי אתה? יוחאי אשר כתב את "ימי יהודי" ואת "אביר יעקב"? אני כל כך שמח לראות את שמך שוב, אחרי שנתיים. נהגת לשלוח לי בדואר את כתביך, אבל הפסקת. [אני קורא לך בשמך הפרטי, לא מחוסר כבוד, אלא להיפך - אני חושש שמא אתה לא רוצה להחשף בשמך המלא] אני מקווה שאתה זוכר אותי. יאיר פעם בפורום דתיים בתפוז ושוב וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר הורים אני הייתי מוסיפה מילה ומשנה את המשפט כך: : בכיו של תינוק שנולד - אושרם של הוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם... משפט שאני יזכור תמיד... ואני יקח ממנו המון. תודה ובהצלחה. בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] גדול - הבנתך עמוקה מני ים רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!! אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר צודקת עכשיו חזרתי מבית אבל שנפטר מהמחלה הידועה בגיל 63. גם שם שמעתי רטינות: איפה הקב"ה? הנפטר בנה בית כנסת בשבילו וזו התמורה שקיבל?? ואני אומר: מודה אני לפניך ד' שנתת לו 63 שנות חיים ויצירה ועשייה לכבודך. ב"ה. וגם אם היה חי רק 16 שנה כמו בנו ז"ל שאיבד ממחלת לב, גם אז: מודה אני לפניך שנתת לו 16 שנות יצירה. וגם שנה, וגם חודש, וגם יום. [ליצירה]
- [ליצירה] ואווו מזכיר לי סיפור חסידי אותנטי. כיוונת חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] היום כל מי היום כל מי שעולה לאוטובוס צריך לקחת בחשבון שח"ו ייתכן שעליו יצטרכו לשבת... אחת מהצד, התאהבתי בכתיבה שלך עוד מהסיפור "מפגשים" - חבל"ז. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא מבוסס על מקרים ידועים שקרו בתקופת השואה. כתבתי אותו די בהשראת המקרה בו אב שאל את רבו אם ביכולתו לפדות את בנו מלקיחה להשמדה, רק שבמקומו ייכנס נער אחר - האם מותר על פי דין תורה לעשות זאת. הרב שהצטמרר לשמע השאלה לא ידע את נפשו וניסה להתחמק מתשובה. כי מה כבר יוכל לענות לאב. אולם האב שהבין אמר: אם הרב אינו מתיר לי - סימן שזה אסור, ועל כן אני נותן בנפש חפיצה את בני למיתה על קידוש ד'. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום אני אוהב את הכתיבה ששוזרת עבר והווה ועתיד במין רצף לא מובן ומעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמעות? אולי באמת רק "נשמעות" אבל לא ממש חזקות? לא ממש מחזקות. כי כשקר בפנים, נורא, קר. שום מילה לא תוכל לחמם. רק רגש שפורץ מבפנים. נהר המיטהר - שמח כתמיד לראות את יצירותייך! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי תחושות חזקות [ליצירה]
- [ליצירה] חמודי, אסקופה לא יכולה להיות רומסת אלא מקסימום נרמסת. [ליצירה]
תגובות