[ליצירה]
התחברתי.
לתיאור, למטאפורות ולסצנה.
(אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..)
[ליצירה]
מה? באמת??
<רץ להפסיק את יצור הבמבה..>
בעסה איתכם.. וכבר חשבתי שיש לי רעיון טוב למלפפונים...
נו טוב... כל עוד אף אחד לא עולה על "הפוך חצי חדר לאולם שמחות" אני מסודר כלכלית.
אופס...
[ליצירה]
[ליצירה]
פשוט ופשוט מוצלח.
הקטע עם הציפורן משובח לחתולין! (וגם לבעלי ציפורניים כסוסות שכמוני)
[ליצירה]
מסכים, בהחלט חמוד.
ו'פיסוק' לא אומר שצריך לשים רק פסיקים.. :-)
שים נקודות - כמו ב"נתבקשתי לכתוב חיבור." למשל - ותוריד מדי פעם לשורה חדשה.
בנוסף - אתה יכול לוותר על כמה סוגריימים, כדאי לעשות כך. (לא למחוק את מה שבתוכן, פשוט לסגנן את זה בצורה טיפה שונה ולהוריד את הסוגריים עצמם)
[ליצירה]
כמסר - ממש לא אהבתי...
כפי שהעירו לפני כן: לקחת תמונה שאמורה לסמל את ה'למרות הכל' והפכת אותה לחזון פורענות בוטה.
אגב, איך באמת עשית את זה? :-)
[ליצירה]
איזה חביב! :-)
לא הבנתי אם יש פואנטה בסוף...
אם יש - לא הבנתי, אנא, הסבירי.
אם אין? מעולה! יצירה מעלת חיוך חביבה למדי!
לקחת רעיון די מוכר (למעשה, חברים שלי היינו מנסים לנחש שמות עוד בהסעה מבית הספר - היינו צועקים מבעד לחלון לכל מיני אנשים ומנסים לראות כמה יוסי באמת יש בעולם) אבל פירטת אותו בדרך שעשתה לו רק טוב.
[ליצירה]
נגה...
לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות...
בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-)
זה הכל.
[ליצירה]
איום ונורא
הכל.. הביצוע, המילים, הרעיון ואיך שהוא הונח..
בקיצר - סיפור פואנטה מעולה..
סירנו - מרגיש ממש איום ונורא
נ.ב.
זו רק תגובה, היא לא חייבת להיות יותר טובה מהמקור
[ליצירה]
מגן יקירי..
מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך).
אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'...
תגובות