ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חיוך בלב סוחף.... לחיצה קטנטנה על "יצירה אקראית" הביאה אותי לקריאת טקסט זה. השאיר אותי עם חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה הזכיר לי את השפט "חייך לעולם והעולם יחייך אליך" זה מה שאת עושה וזה נהדר. אני מאחלת לך שלעולם לא יסור חיוכך. להמון אנשים קשה לחייך והלוואי ....שגם הם ילמדו. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם.. מסכימה עם אלה שהגיבו אכן יפה, מעלה אסיצואציה של בגידה, כך כך עצוב.... מקוהה שהסוף האמיתי אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איה... זה פשוט נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך? איך פיספסתי אותך? אין לך מושג עד כמה הזדהתי עם השיר. ועכשיו אתפנה לשירייך האחרים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה....אהבתי,אפילו הזכיר לי תקופה...... [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לומר... שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי. אהבתי נטע. [ליצירה]
- [ליצירה] **** וואו, ממש אהבתי, אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש, בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] לטעמי.... שיר מצויין!אהבתי ,מילים משכנעות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון, כמה ש"להם" קשה להבין..... הזדהתי.... [ליצירה]
תגובות