על ידי משה אהרון
בברכת יעקב ליהודה מקופלת למעשה כל ההיסטוריה:
עבר, הווה ועתיד.
עבר - עלייתו של יהודה להנהגה מ"טרף" יוסף
וכאן מרמז יעקב על חידושים בענין זה....
הווה - יהודה מאושרר כמוביל ההנהגה לנצח נצחים
עתיד- רמזים על תעודתו והוויתו של משיח לעתיד לבוא
אם כן ,ברכת יהודה מחולקת לשלושה חלקים :
התווך הוא התמורה כביכול לה זוכה יהודה על מעורבותו החיובית בפרשת יוסף
והתמורה היא כאמור איסטרטגית נצחית
שלא יסור שבט מיהודה - שלטון ןממשלה
ומחוקק מבין רגליו - שגם ההנהגה הרוחנית הנורמטיבית תהיה רק מצאצאיו.
עתה לאור התווך כאמור ,
דומה שנשכיל להבין טוב יותר את שני החלקים האחרים :
את העבר ואת העתיד
את הראשית ואת האחרית
הראשית : שבחים ליהודה על מעורבותו המאד מיוחדת בפר' יוסף
על התנהגותו ובעיקר הנהגתו
ורמזנו שיעקב כאן מחדש דבר מה
לאחר שבדיעבד קישר בין התנהגויות של יהודה לבין מכירת יוסף
והאחרית ו- דומה שהיא העיקר הרלוונתי גם לימינו אנו.
שכאמור משיח יצא אך מיהודה בגאולת הקץ .
ולא רק זאת עד אז
עד שיבא :"שילה" .
המחוקק - המנהיג הרוחני תמיד יהא גם מצאצאיו.
אך החידוש הגדול לענין זה :
שיעקב ברוח הקודש מתאר לבסוף
גם את הוויתו של כל זרע בן דוד בטרם יבשיל ויתגלה כמשיח .
בכל אותה העת שהוא אך בחזקת משיח
והוא : סתם אדם פשוט העובד בעבודה פשוטה
ואולי בעיני מי אף בזוייה
עבודת הכרמים כמטאפורה להרבה דברים....
בגדיו תמיד מוכתמים ב כתמי יין עבודתו .
ובכלל עיניו תמיד אדומות מצער סבלות אחיו
ולעומת זאת שיניו כחלב
מכח זה שאין הן נושכות אדם
ואין הן חשופות לזלילה והנהנתנות
המהאפיינת מנהיגים אחרים

הזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה