קשה לקבל את המשמעות של"אלוהים" כפי שנטען במקורות המצוטטים : כמושג המורכב לכאורה משניים :"אלה"+ "מי".

צריך להמשיך לחפש

 

החיים הם לעולם אנטיתיזהלמיצוי והבנה של האלוקות :"כי לא יראני האדם וחי" .
ולכן באמונה של אמת יש משום ויתור של כעין עשיית צדקה עם הקב"ה שהרי כך נאמרעל אברהם ויאמין בה´ וישביה לו צדקה
הנה כי כן לעולם נגזר עלינו לדעת עד קו הגבול של הידע העדכני היחסי אך לבסוף עלינולשוב אל הלב אל הרגש אשר אמור לחפות על אי הידיעה המושלמת .
הוא שגם אומר הכתוב:
" וידעת היום והשבות אל לבבך."
הנה כי כן האדם בשיא מיצויו הוא בבחינת ותחסרהו מעט מאלוהים אותו המעט שבאותיות"טעם" לעולם לא נדע בהוויה של חיים כפי שמוכרים לנו את טעמם של כלהחידות האלוקיות
לכן אכן כן בהגדרה אין אמונה בלא חידה ושאלה
אבל אם מותר להעיר ההגדרה של אלוהים כעולה ממאמר זה דורשת המשך השאלות והחקירותעוד לא הגענו לתשובה הנכונה גם במהות בסיסית זו
והצדקה האנושית עולה על כל אמונה

 

בהחלט לא סופי - "אלוהים"

 

לשון "אלוהים" בא להביע אחדות כלל הכוחות סביב האל היחיד .
אלוהים = אל +הם - כל השאר.
כשהקב"ה ברא את העולם ברא אותו בלשון יחיד רק כשהגיע לעצם הרעיון של בריאת האדם .משל בריאת עוד תוספת כח לטבע כביכול הודיע או אפילו התייעץ הקב"ה עם כל שאר הכוחות מרכיב ה"ההם" הגלום ב"אלוהים".
ועתה וודאי ישאל השואל אבל בתווך שבין המרכיב של ה"הם" מצויה האות "י" ומה פשרה . אלא שאכן מושג ה"אלוהים" הוא היולי ראשיתי וכשהוא משתכלל הוא מעפיל לשם ההוויה המסומל באות "י" שם הוויה המסמל השגחה אופטימלית ולכן הוא שוכן בתווך בקרבם של ה"ההם" כלומר במילה "אלוהים" גלומים לא רק כל הכוחות: אל מכאן והם מכאן, אלא גם פוטנציאל השכלול אלי השיא. המחבר את כולם בבחינת ושכנתי בתוכם
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה