הכרובים נספחים לכפרת
 
דומה שהפוקוס שלכתחילה על הכרובים בלבד בהיקשר זה הוא משגה.
שימו לב פשט הכתוב מתמקד למעשה דווקא בכפרת כעיקר.
הכרובים נספחים בקציה, כשומרי חותם, ואולי שומרי גיזרה.
"מיטבם" - הכנפיים, סוככים על הכפורת ועל אף שפניהם איש אל אחיו הרי בסופו של דבר פני שניהם אל הכפורת דווקא.
ולכך חייבת להיות גם משמעות של ממש.
הכפרת באה ליצור חציצה בין הנצח האין סופי, אותם "חיים" אלוקיים של אין סוך לבין "עץ החיים" שעלי אדמות ואשר תמצית ערכיותו מצויים בארון [הלוחות ו/או התורה].
התורה יכולה להיות מושלמת ואלוקית ככל שתהיה היא לעולם איננה מיצוי האלוהי עד תום .
האלוקות מופשטת באין סוף וגילוייה הינם אין סופיים בהיקפם ובהשגתם .
ולכן יש וגילוי אלוקי יהא מעל הכפורת כלומר, שאיננו ממין התורה שבהשגתינו והוא בכלל כאמור, מתחום המרחב האין סופי של האלוקות.
אבל הרבותא של הכרובים הינה, כי הם משמשים כשני קרניים של מכוונת לאותו ה"קנה" שיורה את הדיבור האלוקי .
הקב"ה לא ידבר עימנו, כסמל של השגחה של ממש, עד אם יתברר כי תמציתה של תורת ישראל, כפי שכב´ הרב הטיב לתאר במאמר נפלא זה לענין "ופניהם איש אל אחיו", באה לידי מיצוי מושלם לעילא ולעילא, בכך שכל בני האדם יהיו אחים זה לזה....
2. המשך: הכפרת והפרכת
 
 מופנית תשומת הלה לכך, כי לכפרת יש מקבילה דומה ולא בכדי בהיפוך אותיות והיא הפרוכת.[שגם בה מצאנו גם "כרובים"]
אותה הפרוכת המבדילה אופקית בין הקודש לקודש הקודשים .
והכפרת כמי המשמשת מחיצה בין תכולת הארון לשמיים כאמור, משמעותית ומשוכללת ממנה, באשר היא מבדילה וחוצצת כאמור אנכית בין הנצח האלוקי, שאין בו כל מגבלה של זמן ומקום ואין בו ככזה תפישה כלל וכלל, לבין המסוימות ומוגבלות התפישה האנושית כאמור, המתגלמת במה שיש בתוך הארון.
במילים אחרות, מי שמאמין וסובר כי תפישת התורה שבידינו מוחלטת,
והיא האורינטציה היחידה לעד ולעולמי עד טועה ומתעה
ואף "תוקע" את שעון העצר של הגאולה .
 לעתיד לבוא יחולו תמורות כבירות במצוות וכמו גם יתגלו רבדים ואמיתות של תורה שהם בחזקת נעלמים מאיתנו לפי שעה