גלי רגש שמשתפכים להם
לתוך ים סוער
עם גלים סוחפים,
שוב הסחטנות הרגשית הזו
שוב עם המודעות
להרס עצמי.
לילה בודד
עם ירח מלא
עם תקווה שמתפוגגת,
שתופיע
שתבוא....
שתשמיע שוב מנגינת אהבה.
ספטמבר 2001
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.