*
רסיסי זרע של בוקר שבת
טריים ועליזים
נתלים כמו טל על עשב-בטני
וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך
ושונאים דמותך.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] 3 ראשונות חזקות. ה3 אחר כך מחלישות. יש פה התחלה מעולה לשיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן זה מצויין. טל, יצירה, פוריות מבט אל השמים ב- "וחושבים עליך וקוראים מפי שמך" וחזרה אל הנמענת "ושונאים דמותך." צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה. כך לקריאתי המסוייגת כי השיר לא מנוקד. והשיר חזק וטוב. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] גם לדעתי זהו שיר טוב מאוד. אותנטי, תמציתי והשורה האחרונה חזקה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ניקוד צודקת, התעצלתי לנקד וזה לא טוב. :) ואולי זה כן טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאלה אם זה טוב או לא. פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות ובחרתי באחת. לא שאלה של טוב או לא שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא זהה ל-מה שניסית להעביר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז... אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון... קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז". כה לחי. [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה שיר ? היי גיל אהבתי. מכיר את זה. מזכיר לי את "פחות אחד" שכתבתי. לדעתי תזדהה איתו. אבל השאלה אם זה מתאים להיות מוגדר "שיר". גם לי עצמי יש לבטים לגבי דברים קצרים מאד שיוצאים לי. יותר מתאים לקרוא לזה "משפט אחד ארוך" לדעתי. לא יודע. אשמח לשמוע דעתך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה. ועכשיו תשובות :) - רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך. זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך. וכל שאר המחמיאים - תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אל תסכימי יקירתי, בואי לעשר דקות לצ'אטים ש-א-נ-י נמצא בהם ואסכים לפתוח איתך בויכוח על השיר שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן: ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה) ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת. רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] :( הצלחת להעציב אותי... סיטואציה די מוכרת לי... גם לי היה שותף... גם לו היה חבר... [ליצירה]
- [ליצירה] ואו ואו ואו ועוד פעם ואו האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ? בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי, בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר. מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף... :))) מזל שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה, תודה. ריגשתם אותי מאד. הלוואי ששירים כאלה לא היו צריכים להיכתב ;( [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה אמילי הוספתי בראש התרגום לינק למקור, לבקשתך הצודקת :) אציין רק שזו סוג של טיוטה לא סופית, קיוויתי לתגובות שיאירו את עיניי. [ליצירה]
תגובות