אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
ממש יפה
כתיבה יפה, קולחת, מעניינת ומסקרנת.
אבל חסר טיפה,
חסר איזה מוסר השכל, איזה רעיון נוסף.
בסוף הסיפור מתגלות האמא והבת.
איפה הן היו עד עכשיו?
בקיצור
אם קצת הוספות ותוספות יש סיפור עם פוטנציאל גדול.
רק טוב
שי
[ליצירה]
צריך כישרון גדול בשביל להתעסק באמנות , אבל צריך
עוד יותר כישרון בשביל לשווק אותה.
כמה נכון המשפט הזה.
אם כל אומן היה יודע לשווק את עצמו נכון.
העולם היה הופך להיות אומנות לשמה.
שי
[ליצירה]
אחח, לחיי הפעם האחרונה ההיא שבה מתראים.
יש איזה שיר שאומר "לו רק ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה"
אם רק ההיינו יודעים שזאת תהיה הפעם האחרונה
לא היינו נפרדים...
מזל שפעם אחת זה נהיה נכון, כי אחרת זה לא נגמר...
[ליצירה]
שלום למוריה ולמלודי.
קודם כל תודה רבה שהגבתם
מוריה, שמח לשמוע שמשהו זז אצלך בלב בעקבות השיר.
מלודי,
אני לא יודע בדיוק למה התכוונה "במתפזר"
אשמח לדעת.
תודה
שי
תגובות