אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו.
חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם.
אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית.
באהבה גדולה ממני,
אודי
לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה".
מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו.
וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית.
השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות .
אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.)
קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו.
חג שמח לכולם.
מתחיה -לגאולה.
למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם.
דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים.
במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה.
וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת.
לברוא גאולה טהורה לעולם
אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה...
ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת.
מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו
הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד.
חג שמח
אמילי
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אנחנו העבריים העתיקים, שקמנו מן העפר. חלקנו דתיים יותר, חלקנו פחות, אבל המאחד אותנו הוא תרבותנו העברית, שיונקת את מקורותיה בראש ובראשונה מספר הספרים. עברית, שפת הקודש שלנו, שאין כמוה בכדי לחגוג את יצירתיות האדם, היא אכן נס מופלא, ועל כן כל אחד מאיתנו, הדובר אותה, הוא חלק מאותו נס. וזהו אכן נס קיים ומוכח, נס שבלתי ניתן להכחישו.
חג שמח לליאורה, ולכל החברים באתר בלי יוצא מן הכלל, כולכם מוכשרים ומיוחדים במינכם, מעצם בחירתכם ליצור בשפתנו העתיקה, ולהעלות על הכתב את רחשי ליבכם.
אתם האותנטיים, המיוחדים, שבוחרים כל פעם מחדש ליצור ולא רק לצרוך, על אף היותנו חלק מהתרבות המערבית.
באהבה גדולה ממני,
אודי
[ליצירה]
לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה".
מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו.
וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית.
השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות .
אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.)
קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו.
חג שמח לכולם.
[ליצירה]
מתחיה -לגאולה.
למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם.
דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים.
במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה.
וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת.
לברוא גאולה טהורה לעולם
[ליצירה]
אין להכחיש לא את זה ולא את זה ולא את זה...
ואלה שמכחישים, ידוע למה הם עושים זאת.
מאותה סיבה שאינם רוצים בקיומנו
הם מנסים להכחיש את עברנו ואת קיומנו המחובר כדברי אחד העם לעבר, להווה ולעתיד.
חג שמח
אמילי
[ליצירה]
גולו חביב. לדעתי שום כימותרפיה אכן לא תוכל לרפא כי מועטות מאוד המשפחות שאחד מחבריהן אינו נגוע ומטבע משפחה להגן על חבריה ועם מקורות הכנסתם.
באשר למדוע אני חיה כאן - אני כבר מבוגרת וכבר חייתי את הרגעים הגדולים. יש רבים מבוגרים כמוני בארץ, אשר "שומרים את המדינה" לילדיהם שהגרו מכאן. ילדים שהחיים עוד לפניהם והם מאמינים שיוכלו לעשות אתם משהו.
מכל מקום, אתה מדבר אתי בנימוס.
ראיתי פעם תוכנית טלוויזיה (לפני מספר שנים). התעורר שם ויכוח על המדינה. הייתה שם קבוצה של אנשים תרבותיים ומנומסים ששפכו את לבם והייתה בפנל עוד גברת, פרכה (סליחה על הביטוי) והיא פשוט מחקה אותם ואת תחושותיהם. היא לא נסתה להתקרב לדבריהם אלא אמרה, "אז יאללה יאללה, תעזבו מכאן." וזאת הייתה הגישה עד כה לדעתי במדינה. לא מוצא חן בעינך מה שקורה כאן ? הכללים שלנו לא מסתדרים לך ? אז יאללה יאללה תלך מכאן. אנחנו יודעים שאתה לא מסוגל (חי חי) כי אין לך השכלה, אינך יודע אנגלית, אינך יודע מתמטיקה, אין לך כסף ואין לך שכל ופרוטקציה אז תשתוק. אבל כלפי חוץ אתה חופשי. יאללה יאללה, תסתלק.
ואכן, עובדה היא שרבים בעלי השכלה עוזבים. ומשאירים את המדינה ללא ראש.(ללא השכל שלה). לא מספיק רק להתפלל להקב"ה. וכבר אמר רבי הילל הזקן "אם אין אני לי מי לי" וכל ישראל חברים.
איני יודעת מה יהיה הפיתרון. בידי שמיים.
[ליצירה]
אביבסתו. שורות 13-14 של סונטה חייבות להתחרז. בכלל יש לסונטה מבנה חריזה בר תוקף שכאן הוא: ABAB BCBC וכולי. שתי השורות האחרונות יתחרזו. כל השורות חייבות להיות בפנטמטר איאמבי - כלומר, חמישה פנטמטרים. אני תרגמתי די חופשי ולא מילה במילה, אך שמרתי על הפנטמטר האיאמבי (כלומר חמש פעימות של טִיטָה (ודגש על ה"טה) אם כי לא חרזתי בדיוק כמו שצריך. אך דיי נצמדתי למבנה. מתרגמים ישראלים עטורי פרסים לא תמיד נצמדו למבנה הזה, הוסיפו ימבוסים לשורות (שש נקישות במקום חמ) והצדיקו זאת בדרכים שונות.
מכל מקום, כולם ועולם התחרז היטב ולא מצאתי פתרון אחר ולא יכולתי לפסוח על הפתרון הזה שהיה קיים.
על מבנה הסונטה ראה למשל:
http://home.vicnet.net.au/~poems/ps/html/sonnet.html
[ליצירה]
וגם קטע של תובנה חדשה הרווחתי מקטע אנושי זה. אמת שאנו משוחחים לעתים עם המתדלקים והם בתקן דומה לשל הספר (במספרה) ששומע את כל הרכילויות ומצבי הרוח.
נקודת המפנה מהקדורנות אל האור בקטע כה צנועה ויפה, כשהמספרת מסוגלת להביט כלפי חוץ ומבחינה בשמו של המתדלק, יעקב, הופך למשהו אישי, וכל העולם נעשה יפה יותר כאילו כעת העולם מכיר אותנו ולא יפגע בנו
[ליצירה]
צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח.
תגובות