לשונות של נחשים
יוצאות החוצה
ברשעות
בזדון
וזורקות....ויורקות
ומפיצות ארס לכל מקום
לכל כיוון אפשרי.
אז אני עומדת
ונלחמת בארס
באומץ
בעצבות
ומנסה להמיס אותו
עד כמה שניתן.
ולשונות הנחשים
ממשיכות...
ומכישות.
ואני-- עוד--
נלחמת.
[ליצירה]
רציתי לומר...
שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי.
אהבתי נטע.