בס"ד.
למילים כח מגי ואף יותר מכך.
בדרך כלל, מדובר באנרגיה סמויה הרחוקה מן המוחש והעין. כמו קרינה בין אם מדובר בקרינה חיובית ובין אם מדובר בקרינה שלילית ,באותו המתחם הלעומתי שבין אמת לשקר,.
הדברים לכאורה עולים, גם מגדר הגיונם של דברים.
הדימוי שניתן לאדם : "דמות וצלם",מקנה לו מינה וביה, גם יכולת מילולית יצירתי מוגבלת אומנם . אך בהחלט פוטנציאל אדיר קיים.
.פונציאל האמור לשמש חיקוי לאותם"עשרה המאמרות", שבהם נבראה הבריאה [והוא האדם צריך אך בבואה של "עשרת הדברות" בלבד "לברוא את "בריאותיו" שלו ]"
אם כן, משום שמדברים אנו באותה יכולת או סגולה מעין אלוקית, הרי שברור כי המתח המתרוצץ בחובה, הינו כאמור אותו המתח שבין "שקר" ל"אמת. ".
במילים אחרות, בכח הדיבור, אנו יכולים לקיים את האמת ואת האלוקות כמו , באותו הכח, עלולים אנו חלילה להגיע לתוצאה הפוכה.
ולכן שומר נפשו, ישתדל ככל האפשר להתרחק מהקצוות ה"יוצרות".
ישאף להתבטא באותו המתחם הבטוח לכאורה של : "לעובדה ולשומרה". .לעבוד את ה' [בלוח הראשון] ולשמור את האדם [בלוח השני]בקיצור לגזור על עצמו משטר של איפוק וריסון עילאיים בכל הקשור ללשון.
ככל שהמילים גבוהות ויומרניות כך פוטנציאל הסיכון שלהם גבוה יותר . ואין אדם שלא נכשל באמור ודבר יום ביומו.
גם אם מדובר במילים שהן לכאורה אנמיות או נטראליות, גם בהם, בדרך כלל, יש מידה מסוימת של אנרגיה שלילית המעיבה על כולנו ואף מבלי אפילו שנדע על מקורה.
לכאורה, בגלל כל האמור, התורה בפרשת נדרים [פר' מטות], נקטה בביטוי יחודי ובעל משמעות כפולה לאמור : "לא יחל דברו". כלומר:
לכתחילה יתרחק האדם מנדרים ואפילו לא "יתחיל" [יחל] לדבר בהם.
ובדיעבד אם כבר דיבר לא יחלל את דברו[יחלל- במובן שיפיל בה באמת חלל].
לאור כל האמור, אולי יוחוור עתה גם מהותה לכאורה של התפילה,או לפחות אחד ממהותיה.
התפילה הינה אם כן, תהליך מטהר לאחור של מילים שבאות לכאורה למחוק רישומם של מילים שליליות ועקרות שהרבנו להפריח קודם לכן. ........לטהר את האויר מאותם אנרגיות שליליות מעיבות על הווית חיינו.
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה
תגובות