אריכות הסיפור - סימן לבנים בגאולה השלימה
 
תמיד נקודת ההתחלה והסוף מתחברים גם באותו הרעיון, וודאי בקנין ארץ ישראל.
מה אברהם החל בקנין הארץ במשא ומתן ובקניה שכסף, אף אנו בעת הזו עת האתחלתא של הגאולה השלימה, ארץ ישראל בסופו של דבר תוגש לנו על מגש של כסף.
גם יעקב הבין זאת ובמעשהו ביקש לחדד לנו, ולהעביר לנו מסר חשוב זה.
דרכי ההשגחה עלומות ונפתלות.
חבלי ארץ ניתנו לנו במלחמות כדי לעמוד בניסיונות [שלא עמדנו בהם -במקום חברת מופת, שגינו בכוחי ועוצם ידי] והם נלקחים מעימנו בשביל שנתחיל הכל מחדש ודווקא ברוחו של אברהם אבינו, כיאה לגאולת הקץ שהיא גאולה גלובלית של העולם כולו.
שימו לב לא בכדי הנושאים ונותנים עם אברהם הם בני "חטא" [במובן ההשלייתי של הצליל]
ולא בכדי האישיות המוכרת הוא "עפרון", שמבחינתו הארץ, איננה אלא "עפר".
עוד נדל"ן ותו לא.
וכשאברהם ניגש לענין בתבונה , באיפוק , בכבוד ובנימוס אזי אותו עפרון מוכן לתת לאברהם הכל .
אברהם ביקש רק מערה ועפרון הציע השדה כולו ולא נחה דעתו שבעבורינו העמיד גם על הפרק את הארץ כולה שנאמר :
"... ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא...".
הנה כי כן, ארץ ישראל המיועדת לעם ישראל בסופו של דבר גם בעיני הזרים של היום היא תתפש בעינהם אך נדל"ן.
ותמיד יגיע הרגע, שהם עצמם יציעו אותה תמורת כסף טוב והגון.
 וכי מה המשמעות העתידית של "מערת המכפלה" בנוסף לפשט הפשוט שהמערה כפולה ו/או משמשת היא לקבורה כפולה.
אלא לעתיד לבוא, החושך של אותה המערה בא בקץ הימים, לידי ביטוי מאד מיוחד. ואנו בימים שכאלה סובלים : "מרעת המכפלה".
שנסבול חבלי גאולה קשים מאותה הרעה . הצרה הצרורה שהארץ תשוב להיות במחלוקת של מולדת כפולה לכאורה לשני עמים.
ופה הניסיון הקשה שבו אנו נבחנים
ו"ציון במשפט תפדה" "והמשפט לאלוקים הוא". שכך או אחרת ירושתינו על הארץ תלויה אך בחסדי בשמיים ובהחלטתם...
ולנו לא נותר אלא לקיים אחדות של "שביה" בלהרבות מעשה הצדקה זה לזה לקיים חלקינו במשוואה:
"ושביה בצדקה".
ו"בצדקה תכונני
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח , אנא חמישה לצדקה