יקירתי, אני יודע שאת מאוהבת בי, אך אנא ממך, אל תאמרי לי זאת.

את לא מבינה מדוע, הרי את מרגישה כך, ואת רק רוצה לבטא את הרגשות שלך, אני אסביר לך: יש הבדלים מרובים בין גברים לנשים, ואחד מהם הוא בכל הנוגע לאמירת שלוש המילים הקשורות לאהבה. אם גבר יאמר לאישה: 'אני אוהב אותך', והיא לא מרגישה כך, היא תאמר לו שהיא עוד לא מסוגלת לומר זאת; לעומת זאת – אם אישה תאמר לגבר: 'אני אוהבת אותך', והוא לא מרגיש כך, הוא בכל זאת ישיב לה, כי הוא ירגיש רע לעשות אחרת. אל תנסי להבין את ההגיון. כמו שאנחנו לא מסוגלים להבין הגיון נשי, כך אתן לא מסוגלות להבין הגיון גברי, קבלי זאת כאקסיומה.

האם אמרתי בעבר את המילים האלה, במערכת יחסים זוגית? את המילים אמרתי, את הרגש לא חשתי, ובדיוק מזה אני רוצה להמנע הפעם. אני לא רוצה לבנות את הקשר שלנו על בסיס של שקר. למה אמרתי זאת בפעמים קודמות? כל מקרה לגופו. את רוצה פירוט? קבלי פירוט.

במקרה של א', זה היה חישוב שכלי קר מצידי. הזמן הגיע שנתקדם, והיא מאנה לחשוב על צעדים אופרטיביים בנושא. התבוננתי מדוע, והגעתי למסקנה, שיש מרגישה שהיא יכולה להתקדם רק עם בחור שהיא מאוהבת בו, והיא אמנם מאוהבת בי אבל היא לא מסוגלת להודות על זה לעצמה, כי אהבה מפחידה אותה. חשבתי על פיתרון לבעיה, והגעתי למסקנה, שאני פשוט יכול לומר לה שאני אוהב אותה. ממילא היא תאמר זאת גם כן, והיא תשמח על זה שהיא מסוגלת להודות על זה, ונוכל להתקדם. כך באמת היה. אני אמרתי זאת קודם, ורק אז היא השיבה לי. כמובן, כפי שאת מכירה אותי, עשיתי דרמה מסביב כאילו קשה לי לומר את המילים וכו', והתאמצתי ויצא לי, והיא כמובן נכנסה לאקסטזה, ויכולנו לעבור לשלב הבא. מה חשתי כשאמרתי לה שאני אוהב אותה? כמי שכפאו שד, שעושה מה שהוא חייב למרות שהוא לא רוצה. האם היה שלב שחשבתי שאני אוהב אותה? אני לא חושב שהגעתי לזה, ידעתי היטב מה אני עושה.

במקרה של ב', זה היה הדוגמא הקלאסית של המבט הגברי הפשוט. אחרי שבוע שהיינו יחד, היא אמרה את המילים הידועות, ואני כמובן הייתי בהלם. לקח לי כמה דקות לעכל, החלטתי שאני לא אפול בפח ולא אומר לה שאני אוהב אותה, אז הבהרתי לה שאני עוד לא מרגיש את זה. כמובן שההבהרה החזיקה מעמד בדיוק יום, וכבר למחרת, אחרי עשרות פעמים שבהם היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, אני נכנעתי ואמרתי לה בחזרה. תרגישי חופשיה לצחוק, יש בזה משהו קומי, ואולי טראגי-קומי. מה חשתי כשאמרתי לה שאני אוהב אותה? כמו שקרן עלוב. האם היה שלב שחשבתי שאני אוהב אותה? בהחלט. כשאתה נמצא בתוך מערבולת החושים, אתה לא חושב על מה שאתה מרגיש, אתה מתרגל לומר את המילים ולאט לאט משכנע את עצמך שהן אמיתיות. אתה יודע שאתה לא הגעת למדרגה שאתה כל הזמן חושב אך ורק עליה, אבל אתה חושב שזה ענין של ימים ספורים עד שתגיע לזה, אלא שזה לא קורה...

חמדתי, הבנת את הנקודה? אל תגידי לי שאת אוהבת אותי, חכי עד שתראי שגם אני חש כך. המילים יהיו הרבה יותר מתוקות, אם הם יאמרו בכוונה.