ציף ציף מעל לרציף
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מנסה להדביק אותך, וכשאני עובר על פניך אני רואה שאין תחנות ואין רכבות וכל הכרטיסים אזלו. אנחנו פה עם כל המארות, ונשארנו כדי לתקוע יתד באדמה המקוללת הזאת, ולחשוב מה נכפה עלינו ומה הבאנו על עצמנו. אנחנו דור חסר נביאים בשער. נקוה שאי פעם ההיסטוריה תחזור, אבל אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ומהמם. לצערי יש באתר הזה כאלה שמייחסים לשירים כאלה ריח של פורמלין. יש כאלה שרואים בעבר חזיון כוזב ומאכזב. לאלה אני מציע לדלג על השיר הזה. יש מספיק יוצרים שיהנו מקריאת יצירה זו. [ליצירה]
- [ליצירה] אם מישהו היה מודד את גודל הרוע ואת גודל החמלה היה רואה כמה הרוע היה מתגמד מול החמלה. כמה הרבה חברים, רופאים, הורים, סבים, חנוונים, סתם אנשים מהישוב. העולם מלא חמלה. אבל, כותרות העיתונים והתחקירים בטלביזיה נוברים באשפות ושולפים את כל הרוע, ומגישים לנו את העיסה של הרוע, תחת הכותרת: "זכות הציבור לדעת". האם לא זכאי הציבור לדעת, על גמילות חסדים, ומתן בסתר, והתנדבות לעזרה לנזקקים, וסתם מעשים טובים. מי דואג לזכות הציבור לדעת את הטוב. אך, אולי, הרוע נובע גם מעצמינו: אנחנו אוהבים שערוריות וסקופים והתעללות ורצח במועדונים; והתקשורת מספקת את הסחורה. איך לשנות תופעה מדאיגה זו? אינני יודע ! אבל אני משתדל להסתכל גם מסביבי ולא רק לקרוא כותרות בעיתונים בעת שתית הקפה של הבוקר. אלישע (אחר) [ליצירה]
- [ליצירה] א ד י ר !!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצלול פאתוס, אתה מכיר את המושג הלוגי פרדוקס? דמוקרטיה היא לגיתימית בתנאי שלא משליטים דיקטטורה בעזרת בחירות "דמוקרטיות". אחת הדוגמאות הבולטות היא עלית היטלר לשלטון (ברוב של 30% וטימטומם של הינדנבורג וצ'מברלין). כל הדיקטטורות הקומוניסטיות נקראו בפי מחולליהם: "דמוקרטיות עממיות". גם ליברליזציה כלולה בקטגוריה הזאת. חופש דיבור אינו חופש ההשמצה. להגיד באופן וולגרי ש-"עם קבלת התארים הכל נראה אותו חרא!" זה לא ליברליזציה. זה ניבול פה. להגיד: "טימטום ציוני" ע"י אדם שהציונות הביאה אותו ארצה, ולהוסיף לזה: "מדינת ישראל היא זָרָא", למי שקורא לעצמו "ירושלמי" זה לא ליברליזציה. בשם הליברליזציה אתה יכול לחוות את דעתך לתיקון תהליכים לא רצויים בחברה בה אתה חי, אבל אינך יכול לפסול את קיומך. שום בעל-חיים לא יכול לטרוף את עצמו. ראינו כבר מהפכות של חלכאים ונדכאים שהפכו כלי שרת בידי עריצים שחיסלו את נתיניהם. שבענו מכל הצביעות הזאת שהחלה בליברליזציה, המשיכה ב-"סתימת פיות" ונגמרה ברצח עם. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את תגובותיכם וכדאי שאומר מספר מילים, אולי זה יבהיר. זהו שיר. לא מאמר, לא נאום, ולא חוות דעה פוליטית כלשהי. עצם הצורך להסביר מצביע על כך שיש פנים לכאן ולכאן. המדובר בהבט על דמויות, בפרספקטיבה היסטורית תמיד יהיו חלוקי דעות לגבי תפקידו של כל מנהיג. בשיר הזה אין הדגשה על היתרון של אחד מהם וכל קורא יכול למצוא בדברים שנאמרו בשיר את מה שתואם את השקפתו. בתולדות העמים תמיד היו כיבושים ותמיד היו מנהיגים עם חזון ומנהיגים פרגמטיים ותמיד היו זרמים פליטיים ששפטו צד זה או אחר. אפשר בשירה לתת ביטוי לדברים אלה בלי לגלוש לפוליטיקה. אני מקווה שזה מסביר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימויים והמשמעויות שנתת להם, והארוגה במסכת חייך :) [ליצירה]
- [ליצירה] ח ז ק !!! [ליצירה]
- [ליצירה] למשה בן אבי שלום. תודה על תגובתך לשירי "שנה טובה". האסוציציה שלך לראות את השיר כמשל מוצאת חן בעיני ואני מסכים ש-"שנה טובה" יכולה להיות מיועדת לכיוונים רבים. מקובל עליי הכוון שאתה נתת לו. האמת היא שהייתי פעם חקלאי, ואיחלתי לעובדי האדמה ברכת שמים שהם זקוקים לה מדי שנה. השלכת בברכה זו היא לציון התקופה בשנה שבה "הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע" בתקווה ליבולים: "בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו". מכל מקום עוררת בי מחשבה שעובדי האדמה הם משל לתקוות העם לעתיד טוב. שוב תודה ציף ציף [ליצירה]
