הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
זו גם אחת מדרכי העבודה בחינוך מיוחד.
לתת לילד פיסת קרקע= הרגשת ביטחון ויציבות על ידי כך שנותנים לו בהתחלה להיות באוטיזם שלו...ואף לעיתים מצטרפים אליו לשם כך...ואט אט הוא בונה את עולמו...ומבין שכאן זה עולם אחר.
יפה.
[ליצירה]
סתם שאלה..
מאז שכתבת...האם עדיין משתדל?
האם עדיין אוהב? עד כלות נשמתך? עד הישרפה בלהבות האש של עיני אישתך? עבד למילותיה? חרוף דבריה? חסיד אמרותיה?
האם חינם ניתנה לה המתנה? האם באמת ובתמים ללא בדלה של תמורה?
[ליצירה]
את צודקת כנרת יקרה ואהובה, זו תקופה קסומה..אך כל אחד מגיב לה אחרת...ישנם שמשתמשים בה לטובה, ישנם שמצטמצמים,משתתקים ונכנסים לדיכאון, ישנם לעומתם שעושים קצת רעש ובלגן...אך ישנם שמשתגעים ממנה... שעוברים גבולות שאין לעבור.ומה הסוף??? את זה לא אנחנו יודעים...אך מקווים שיהיה סוף טוב ועושים את המוטל עלינו לעשות..אם בתור הורים, אם בתור אחים..ואם בתור חברים..
תודה על התגובות
ומיליון ו-1 נשיקות 8-)
[ליצירה]
הזכרת לי קטע שקראתי.הוא מדבר על עבודת ה' אך מדובר בכל רצון להשתפר, להתקדם, להיות יותר טוב... "מי שמבין שכל רגע בחייו עליו לנצל כדי לעלות במדרגות בעבודת ה', אין זה משנה באיזה מקום הוא נמצא – תמיד יזכה להתקדם" (הרב חיים סבתו).
[ליצירה]
קוקי יקרה כל כך מרגישים את הכאב שלך...רואים את הדמעות שלך ובוכים איתך...
זה באמת קשה חבר בצב"א אך זו חלק מחובתו...
כל ההרגשה הזו שלך היא בעצם האהבה...לעיתים היא חזקה עד שגעון...ולעיתים היא רגועה...ואנו בני האדם צריכים לשלוט עליה.למתן אותה. לשים לה את הגבולות כדי לא להשרף ממנה.
כ"כ נגעת לליבי. כואב לי איתך.
תיהי חזקה...
שולחת לך המון חום ואהבה
אחת..
תגובות