אבי המעונה
חזר מן המתים
לקונן עלי
שֶמֵימַי מרים
קברו צחיח
עורבים פוקדים אבניו
עינַי חלמיש
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו. בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ? במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ? הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם על ששמעתם את זעקתי. הלוואי וגם המוזה תשמע. [ליצירה]
- [ליצירה] אפוקליפסה עכשיו [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ! אכן לא רק היופי הוא בעיני המתבונן בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות מזדהה מאוד עם התחושה שבטאת בשיר. הכותב שם את כל נשמתו בשיר והקורא (אם יש בכלל כזה) מעיף מבט קליל ושועט הלאה. השיר אמיתי וכואב. לא אהבתי כ"כ את השורה "שיובילו למקום טוב ואמיתי". חבל להכניס משפט בנאלי לשיר כזה. כדאי לנסות למצוא משהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] טעון. אהבתי את האזהרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המרדנות [ליצירה]
- [ליצירה] מתהומות יאוש ושכול אל חיים חדשים ? האם הבינותי נכון ? אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה עשירה,סוחפת, כובשת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי ובעיקר את הסוף הציני, לדעתי. או אולי טעיתי? [ליצירה]
תגובות