[ליצירה]
וואו
בס"ד
ציפיתי לכל סוף אחר - מלבד הסוף הזה.
במהלך הקריאה, עברו בראשי אינספור אפשרויות אפשריות לסוף... אינספור!
אבל שום סוף שהעליתי אני לא דמה לסוף הזה..
לבום הזה...
ואולי, אולי דווקא הבום הזה, יעניק קצת יותר כוונה לתפילה הבאה שלי.
אני מניחה שכך יהיה...
ומודה לך על כך!
אין מילים....
[ליצירה]
בא לי בזמן (=
בס"ד
קטע ארוך ועיניים עייפות, בדרך כלל לא זוג משמיים. בכל זאת החלטתי לקרוא ("אחרון".. הבטחתי), כנראה מההתערבות של שמיים...
מרגישה את אותן התחושות הרבה בתקופה האחרונה. משעשע אותי לחשוב שאין בדידות בתחושת הבדידות - קורה לרבים לעיתים רבות.
אבל אם זה מה שגרם לך לכתוב קטע מקסים כל כך... (= כנראה הטוב נעלם מעינינו אך קיים. ושוב, בכל דבר.
תודה רבה! אור וטוב (=
[ליצירה]
יכולתי להרגיש אותה...
בס"ד
את האש, ממש ממש.
קטע נפלא.
"בלבבי משכן אבנה" הוא שיר שתמיד בער בעצמותיי, ואתה גרמת לי לחשיבה מחודשת..
עד מתי תהא האש בוערת רק בלבבי?
ואולי פן אחר לכך, כי הרי המזבח היה במקדש,
אבל את המור הריח כל העם שבירושלים...
לו יהי גם בימינו. תיכף ממש.
תודה (=
[ליצירה]
איך זה שאין כאן תגובה?!
בס"ד
מקסים. מקסים. מקסים.
וצריך להיזהר, הפעם לבחור נכון,
כדי שלא נתחיל לקרוא מההתחלה...
בעזרת השם. וב"הצלחה (;
תודה. נגע בי בנקודה פנימית,
ועדיין מתנגן בי.
[ליצירה]
אקומה נא...
בס"ד
קראתי. הוקסמתי.
הזדהיתי?...
יותר מזה. הרבה יותר מזה.
לפעמים אני חושבת, שהקול הצועק מתוך המילים שלך, הוא אותו קול הצועק מתוך תוכי עצמי.
את המחשבות המתרוצצות בראשי סביב סביב, הצלחת להפוך למילים, מילים השוזרות חוטי זהב דקים היישר בתוך ליבי...
מדהים.
[ליצירה]
בלוג?
בס"ד
זה נראה כמו בלוג, או שאולי בלוג נראה כמו "צורה"? (כן כן, אני מדברת אליך 'רדף השיג') (=
לדעתי מקסים ממש. וקורע.
תמשיכי לכתוב. תמשיכי גם לחכות לאורחים.
אולי בסוף באמת יצא מזה משהו... (=
(לא אברהם ושרה יצאו כמה בשורות, וילד)
תודה!
תגובות