והייתה מקשטת חשכת ימיי ואמרתי:"בואי וקשטי לילותיי", והייתה שותקת עמי ואמרתי:" שימי פיך צמוד לפי", והייתה אוספת גופי ואמרתי:" בואי, שני עמי" והיתה אומרת:" אוהבת אותךָ הכי..." ואמרתי:"אסובב מעגלייך כמו כוכב שביט". 07/02/03 © אתר בית: http://www.angelfire.com/poetry/arbel