עָיֵף שַׁחֲרִית
פִּתְאוֹם נִתְקַלְתִּי בְּךָ
בִּפְסוּקֵי הַזֶּמֶר שֶׁלְּךָ
מִתְעַכֵּב
אֶחָד
אֶחָד
אִתְּךָ
בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם
כָּרַתָּ עִמּוֹ בְּרִית
גַּם אֲנִי רוֹצֶה
יאיר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל הכבוד, רסיס. מצדיע לרמת כתיבה שכזאת. מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התמונה אין לי מה להגיד. לגבי הטקסט - הכותבת מעמידה כאן דיכוטומיה חדה - או שהמאבק הוא אישי, כלומר אגואיסטי, או שהוא לטובת עם ישראל. ועל כך תגובתי: השניים מצטרפים לדעתי. אחת הטענות של מתנגדי העקירה היא שהעקירה תגרום להרבה שפיכות דמים [גם שמאלנים] חס וחלילה. טענה אחרת מדברת על האופן הכל-כך מושחת שבו נחקק החוק הזה. דאגה לשלום הדמוקרטיה ולשלום חיי האזרחים היא בהחלט "דאגה לעם ישראל כולו". עם זאת, לא הרי מאבקם של יהודים טובים שגרים מחוץ לגוש קטיף (כמוני למשל) למאבקם של תושבים. אין ספק שמי שעוקרים ממנו את ביתו ונחלתו (ע"ע נבות) יקים קול זעקה גם על מצוקתו האישית. ומה מגונה בזה? זכויות פרט כמו ":כבוד האדם וחירותו", "חופש הקניין", "חופש העיסוק", "חופש התנועה" - האם אלה דברים קלים בעיני מישהו?! עוד משהו - כתבה הכותבת: "האדמות,השטח,חוף הים- זהו הדבר המרכזי והחשוב לנאבקים" - אפילו אם לדעתה כל מה שמטריד את הנאבקים זה הם עצמם, כלום לא יכלה לפחות להיות הוגנת ולכתוב 'מפעל חיים שיורד לטמיון' ולא להתנסח כפי שהתנסחה, משל היו סתם סוחרי נדל"ן שמנים?? ואני לא יכול שלא להוסיף אסוציאציה: האנליזה הדיכוטומית שעושה הכותבת למאבקם של מתנגדי העקירה מזכירה לי את הטיעונים הנדושים והמרגיזים שנאמרים כלפי נשים שפועלות לשוויונן ('פמיניסטיות' למי שהביטוי לא מקפיץ אותו). מה אומרים להן? שכל מה שמטריד אותן זה הן עצמן. אז אומרים. אין אשה שדואגת לזכויותיה ולא מאמינה שזה עושה גם חברה יותר טובה. ואם יש נגיעות אישיות - מכירים מישהו שאין לו? [ליצירה]
- [ליצירה] וויייי דקות שלמות הייתי בשוק והלב עמד במקום. הסיפור חזק וכואב מאין כמוהו. אחחחח... למחוק מהפלאפון, למחוק ממקומות אחרים... מכיר את זה. רק מהראש אי אפשר, פשוט לא מצליחים, למחוק. עצוב. בכל זאת, איכשהו לקום ולחיות. איכשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] איתך, אדם. ולילד: הדמוניזציה פה באמת לא משרתת אף מטרה. בכלל אין עניינה כאן "שירות מטרות". יש כאן הכרה די מעצבנת ברֶשַע שמסתובב כאן, עוטה מדים בגאון. צריך להסתכל למציאות בעיניים. אם אתה טוען שפגשת אותם ואתה חושב אחרת זה עניין אחר (ואני חולק עליך מכל וכל --- בנאדם שמרביץ לשמה - 'חרא עליהם שיישרפו' וכאלה [תנ"צ שחם] - הוא בנאדם??). אבל כיוון שככה אדם חווה את העסק -- אז מה אתה רוצה ממנו? שיתאר את היס"מניקים באופן אוהד יותר, בניגוד למה שהוא חושב באמת, רק בשביל לקדם איזושהי מטרה?? אתה פעם כתבת סוג כזה של טקסט "כדי לקדם מטרה"?? ממש טענה שלא ממין העניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! שיר מדהים. אם אכניס את כל מה שאני אוהב אצלך לאהודות שלי יהיה שם פקק... התלבטות... התחבטות... יאללה, נכניס [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך פשוט ונוגע ללב. לו רק אפשר היה להזרים לנמעני המכתבים שלך ב"צורה" אם לא את תוכנם, לפחות את האהבה הגדושה השוקעת בהם... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נעים ורגוע לקריאה. הלאה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ מהשורה האחרונה, שכבר דובר בה, אני בעוניי לא מבין את חיתוך השורות בראש השיר. לא שאני לא כותב לפעמים בשורות קטועות שכאלה אבל בעיניי הקטיעה אמורה לשרת איזשהו ערך שירי כלשהו ואני לא מצליח לעמוד על טיבו פה. וחוץ מזה רציתי לכתוב שזאת גם ארץ ישראל שלי ואני מתגעגע לתקופה שזו הייתה גם ארץ ישראל של כולם. [ליצירה]
תגובות