לעת סוף
מבטי נוגה,
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי
לאור ירח,
כל גופי נלאה
חובקת געגועים
שהיו ושבו,
שמש חונקת אותי
מבעד לאותן שתיקות
רוח חדרה
לתוכי באורכה.
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי,
לאור ירח
מבטי נוגה.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בהחלט מסכימה עם כל אלה שכתבו לפניי שיר אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה....אהבתי,אפילו הזכיר לי תקופה...... [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מדליק! רק...מדוע המבנה הוא כזה? קטע סיפורי כזה? אולי חשבי על מבנה אחר? התוכן והסגנון מצאו חן בעיניי. יפה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפייפה לא יודעת למה התחושה שנוצרה בי תחוזת עצב.... אולי אכזבה שלך... מקווה שאני טועה ובכל אופן נהנתי לקרוא כל מילה............................ [ליצירה]
- [ליצירה] אימל כל כך מזדהה, אני קוראת את השיר וכל מילה נוגעת בי... כאילו אני כתבתי, מפחיד לגדול. אהבתי...אז תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** מאוד התחברתי לשיר! מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בד"כ אני... בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת. כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!! [ליצירה]
