לעת סוף
מבטי נוגה,
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי
לאור ירח,
כל גופי נלאה
חובקת געגועים
שהיו ושבו,
שמש חונקת אותי
מבעד לאותן שתיקות
רוח חדרה
לתוכי באורכה.
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי,
לאור ירח
מבטי נוגה.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה, המון רגישות המון אהבה המון כאב. עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן זאת דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** מצויין, אהבתי, שיר קצר שאומר הרבה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק מוזר מבלבל ומותיר בי שאלות... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מקסים.... כל כך מציאותי הדברים שבינו לבינה. שיר טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן שיר מקסים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך? איך פיספסתי אותך? אין לך מושג עד כמה הזדהתי עם השיר. ועכשיו אתפנה לשירייך האחרים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ....אכן אכן שיר יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אימל כל כך מזדהה, אני קוראת את השיר וכל מילה נוגעת בי... כאילו אני כתבתי, מפחיד לגדול. אהבתי...אז תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון, כמה ש"להם" קשה להבין..... הזדהתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד.... ואני בטוחה שיש עוד הרבה אנשים בעולם חשים כך.... עבר מספיק זמן מיצירה זו וכולי תקווה שהיום יש לצידך....... [ליצירה]
