ורז טמון בלבי
ושמים מתכסים בעננים
אתה ואני
כאשכול ענבים
כענף בלי עלים.
לילה בלי כוכבים
ויום בלי שמש
גבעול בלי פרחים
רואה זאת- אלוהים.
אתה ואני...לעולם?
נאנחת בשברון מתניים,
נותרת שדופה לגמרי
איפה תשהה אהבתי?
השד כן יודע!
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.