.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- ואילו אני הפסקתי
- ואם אמות חשבו רק זאת עלי. רופרט ברוק. Rupert Brooke
- ואילו אני זכיתי לראותך
- היכן השדות עלסנו שם
- הִיא, מַשְׂכֹּרֶת מְקַבֶּלֶת
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] הערה\תוספת ליצירה שמתי ב http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=26451 כי לאחרונה אי אפשר להוסיף או לגרוע (במקרה שלי מכל מקום) ליצירות שכבר נכנסו לאתר הצורה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה. אז מה, אביבסתיו ? אתה מתחרה אתי בהערכת החתולים ? על החתום: מגדה מאכילה חתולים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אני דווקא לא הייתי בטוחה שזו שירה ולא הייתי בטוחה אם בכלל להכניס אותה לאתר ואם אולי לא נמוג פלג היצירה שלי. עד שלבסוף חשבתי, אולי את היא שהשתנית, ליאורה, אבל אולי מה שזאת אומרת הוא שגם מהמראה שאת רואה מסביב (של שחיתות וטינופת ורשע וחמדנות ועולם שמכלה את עצמו וזולל את עצמו) אולי עדיין את מסוגלת "לשיר" [ליצירה]
- [ליצירה] - * - [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי מהתחלה עד הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] גיל, אם תחפש רוברט פרוסט בגוגל ישראל תגיע ללינק http://forums.nana.co.il/Article/?ArticleID=109307 שם יש מספר נסיונות של אנשים שונים. ייתכן שהתרגום הישן שלי עוד שם אם כי ביקשתי ממנה להחליף. רוברט פרוסט ידוע בפשטותו, כן. שינוי מהותי שיש בתרגום הוא המילה "צהוב" שהוספתי גם בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] התקשתי להבין את כל מה שאתה כותב כי איני מלומדת בכגון אלה. ואולם בקשר לקב"ה ולחילוניות: לפעמים אני רואה שומרי מצוות (לבושי השחור וכובעיהפרווה למשל) אם יחלפו ברחוב לידי והם מסבים את ראשם. ואני חושבת: איזה מין מאבק זה ביצר הרע ? הרי אתם פחדנים. במקום להביט ישר ואם יש יצר לגרש אותו, אתם בורחים מהיצר מראש. הרי אומרים שבמקום שבעל תשובה עומד בו לא עומדים ??? (אחרים). ולדעתי מי שסוגר עצמו מרוב פחד מהיצר ומהעבירה בשכונה שלו וחושב שזו דרישת הקב"ה - נראה לי שטועה במקצת. [ליצירה]
- [ליצירה] היום רביעי ליולי. מזל טוב לך אמריקה. [ליצירה]
- [ליצירה] מים זוכרים הוא עקרון הרפואה ההומיאופתית אשר לפיו מרטיטים מים עם חומר, מוציאים משם מאית ומוזגים בבקבוק חדש, מרטיטים, וכן הלאה, עד שמגיעים למצב שבו אין במים כלום, כאילו פרודה אחת תיאורטית או שום דבר ממנה נמצאת בכל מימי האוקיינוסים, ועדיין המים מרפאים כי המים זוכרים. זהו עקרון ההומיאופתיה. ולי נראה שאם כך הדבר כל מים שבעולם זוכרים את הכל ואולי מסוגלים גם לרפא את הכל שהרי הם הורטטו באופן טבעי, על ידי גלי הים, מטס הארץ והסתובבותה במהירות עצומה סביב עצמה וסביב השמש בחלל. ויש בכך גם סתירה לעקרון ההומיאופתיה. וזה העיקרון של המים הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה שקיבלתי מחברה ששלחתי לה את הקישור ליצירה של רינה שבאתר הצורה: יופי של רעיון, ....... תודה שחשפת אותה לעינינו, גם אצלי יש כמה קטעים שרינה הקדישה לי בזמנו בימי הולדת, אם אמצא אותם במגירות שלי אני מעבירה אליך לצרפם לקובץ שלה-- שלך אילנה [ליצירה]
תגובות