היום אנשים מרמאללה ובתל אביב הפגינו בעד העם הפלשתינאי ונגד הכיבוש. תאמינו או לא, אבל רוב האנשים שהפגינו היו יהודים(לפחות בשם- ז"א אמא שלהם נולדה יהודיה). זה פשוט לא נתפס לי איך אנשים קמים ומפגינים בעד מי שהורג חיילים מהעם שלהם, הורג אנשים חפים לגמרי מכל פשע, איך הם ממשיכים לתמוך בעם שכמה שלא נותנים לו ומוותרים לו ממשיך בשלו ובוחר בחמאס לעלות לשלטון- רוב העם הפלשתינאי מסכים עם הטרור, הם בחרו חמאס- איזה הוכחה טובה מזו יש? אולי בעודי שקוע במאבק שלי על ארץ ישראל שלנו, אני עיוור למציאות אבל אני פשוט לא מצליח לתפוס את המעשה- לקום ולהפגין בעד הטרור שעושים לך. אנחנו כובשים? אז מה אתם מציעים, שנחזור יהודי יהודי לארצו? המשפחה שלי תחזור למרוקו, והמשפחה שלו תחזור לפולין ולאן אני והוא נחזור... אני ואותו אחד שנולדנו בארץ, ארץ ישראל שלנו, לאן נחזור? אין לנו ארץ אחרת.
ב 1948 הוחלט על הקמת שתי מדינות לשני עמים, לא זכור לי שמדינת ישראל שרק נולדה פתחה במלחמה על הערבים, הישוב היהודי היה שמח בחלקו.
ב 1967 הערבים שוב היו בטוחים שיש בכוחם להשמיד אותנו וניסו שוב מלחמה, אז יש אירופאים אנטישמים שנתפסים לעובדה שאת הצעד הראשון עשתה ישראל ותקפה ב"במצא מוקד", שטות גדולה מזו לא שמעתי מעודי, הרי הסורים התקיפו אותנו בצפון עם טילים על כל ישובי הצפון, המצרים סגרו את המיצרים לאוניות וחתמו על הסכם הגנה עם ירדן, כולם ידעו שהולכת להיות מלחמה- ידעו ורעדו מפחד אפילו. אבל אחרי המלחמה שהערבים הובסו ונתפסו עם המכנסים למטה הם מתבכיינים לעולם שאנחנו כובשים! אנחנו? כובשים? זה הכי רחוק שקיים מהמציאות!!!
גם אם אין זיקה או ניצוץ יהודי בליבכם והמלחמה על ארץ ישראל היא לא בראש מעיינכם, אני לא מבין איך אפשר בכלל להתחבר למעשה כזה, מישהו מסוגל להסביר לי?
תגובות