נטיעה
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אולי אין כמו יפו, אבל עוד יותר אין כמו העיר העתיקה בירושלים שאני הייתי חושבת שזה צולם שם (בירידה מרחוב אררט לרחוב חב"ד) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום. זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] טלי פחימה היא דוגמא ל"מאמץ לשלום אמיתי"?! בוש לך. היא מסרה מידע למחבלים, כן, לא לערבים תמימים, אלא לשוחרי דם. אם זהו מאמץ אמיתי לשלום בעיניך, הרי זהו הסבר לכמה דברים מעוותים מאד במדינה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת קשה לי להגדיר את הרישום הזה מצוין מכמה סיבות: א.שם של יצירה חייב להצדיק את עצמו, הוא חלק אינטגראלי של העבודה, וכמו שכל קו צריך להיות מחושב ובעל כוונה, כך גם השם. אניבעד פשטות בשמות של יצירות. לעניות דעתי, אפילו "אשה", נראה לי הולם יותר. ב.הפרופורציות צריכות מעט יותר דיוק, אני מציעה לך להניח באויר סרגל אנכי ולבדוק את המרחק בין קצה האף למצח. אני מניחה שהמרחק קטן בהרבה. ג. אזור הצוואר מעט שטוח, אולי ניתן לטפל בזה ע"י מצללות מתאימות. בהצלחה רבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אכתוב כמה שטוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] בכל פרק אני שואלת את עצמי איך אתה עושה את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] רק בלי השורה האחרונה בבקשה.. צריכה לקרוא שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
תגובות