לפתע...
ללא כל רמז
אתה נקלע אליי
בדממה של פיוס,
שאיפה אחת מיושנת-
את החלום
למצוא רק טוב.
וזה משתחל בי
כמו תולעת צייתנית
שמסרבת להפר פקודות,
ודמותי כצל של מתה
עייף לבי ושבע
מכאבים מיותרים
משאיפה מיושנת
החלום-
לדעת רק טוב.
[ליצירה]
בד"כ אני...
בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת.
כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!!
[ליצירה]
עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים,
נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה...
אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים.
על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום,
לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך....
בכל אופן הייתה בי הזדהות.
[ליצירה]
****
וואו, ממש אהבתי,
אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש,
בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי!
תגובות