בן לולו עומד מחוץ לשער שכם שומר על קירות מצהיבים בקירבם יושב ארציאלי בן-תורה-וצבא שומר צו הרב. יוצא חמוש אל חומת העצבת מולה כיפתו מרקדת לצד שטריימל קפוא של אייזנבאך שומר שמו לבושו ולשונו. צועק אל א-ל, צו גוט איז אויך נישט גוט! מבקש על אביבי מהשומר הצעיר שישוב מהחור השחור הזה מה-שמו. והעיקר, להיות בשמחה תמיד מזמזם לעצמו בניגונו של משיח מה שלמד משניאורסון. בכיכר עגולה בקטמנדו אמר לו: שמחה אמיתית זאת ארץ ישראל. יותר משאתה שמרת עליה היא שמרה עליך. וככשם ירח תלוי ועומד וכאן פס סגול נמתח ברקיע בן לולו מפהק וזורק, שתגמר כבר השמירה הזאת.