הגחלילית הגואלת

אל היער יצאו לעת ערב קיצי,

יצאו הם ביחד אחר ארץ הצבי.

החל להחשיך נשמעו קולות,

עוד לא יכלו אותם לזהות.

כל קול אל הלב כמו התדפק,

יחדיו התחבקו מפחד נושק.

שעות שם שהו בלבם מורא,

גופם כה רעד מפאת הצרה.

באימת החושך הקולות הדהדו,

לפתע עשרות גחליליות הגיחו,

לצדנו התיישבו ובנו נגעו.

בלא מאמץ גחלילית לכדתי,