[ליצירה]
תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד.
[ליצירה]
מתוק
איזו הפתעה נעימה, לא סיפרת לי שכתבת עוד משהו. הווי תחבורתי אוניברסלי.
כמה כאלה יש, ככה תמיד מרגש..
עם פסקול קובלנצי מנצח, מוגש קריר מזגני לסוף הקיץ.