.JPG)
Faces
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת! האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד! מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן וואו זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת. מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?) יפה, מוזר, מסתורי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ואהוו, זה כ"כ עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דיוק! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיי אני כאן! את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר. וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה. יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר. כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה כמו שאמרתי מקודם. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בצורה ככ זורמת, כל מילה מושכת את הקורא להמשיך הלאה, להזדהות עם הדמות.... מקסים! תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אשריך ממזר, השיר נפלא. אהרלה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הייתה התנסות עם צבעי פאנדה, אז עוד לא שלטתי כ"כ בטכניקה ולכן הפרטים הקטנים לא מדוייקים, אבל מסכימה שהצבע מאוד עזר להעביר את הרעיון. ממש תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך... היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות... (הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הצד הכואב שבמערכות יחסים תמיד נראה לי יותר מציאותי ... מי. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת השאלות... האם בכלל טורחים לשאול כשלא יודעים את התשובה מראש? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, רק עכשיו קראתי. מדהים. אין לי יותר מידי מה להוסיף, רק שהמשפט האחרון, מבחינתי, היה הסוף המושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] 2 ב1 זכינו בשתי יצירות באחת. רחלי - יצירה נהדרת. דוטקום, תגובה יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מכירה את "אתמול רבתי עם גיורא", אבל השיר הזה מאוד יפה. כנראה שאלוקים העז לקלקל לו בכל זאת... תודה. [ליצירה]
תגובות