מתענגת
על הלבדיוּת,
שלוות הכתיבה
וכוס קפה.
ולאחר זמן
של בדידות גדולה,
מגלה אותך
בתוכי.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! לבדיות, איזו מילה. אהבתי מאוד את ההסתכלות הזאת על הבדידות. שיר עצוב-אופטימי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק כך! איזה קפה? יפה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט טוב. נאמר כבר הכל אין לי מה להוסיף לזה הלילות ארוכים והפחד לא תדעי לעולם איך בכיתי כמו ילד הנחת את התחושה על הדף.. איזה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לאחר קריאה מחודשת, נראה לי כי רק עכשיו הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] ;-) לדעתי אם מישו לא היה בזמן הגירוש בגוש - סימן שהוא לא היה צריך להיות שם ושהמקום שלו היה איפה שהוא היה. ובכל זאת - תחושת ההחמצה בהחלט לגיטימית ונראה לי משותפת לעוד הרבה אנשים. [ליצירה]
- [ליצירה] ועודני מתגעגעת לכל אותם הדברים. הכל. השקט, הפשטות, האהבה, הכתיבה.. כתיבה פשוטה וממצה. (ועכשיו כל תמר עושה לי אסוסיאציה לתמר של "מישהו לרוץ איתו". סרט חובה למקרה שתהית. במיוחד אם קוראים לך תמר.) [ליצירה]
- [ליצירה] :) לי אין בעיה. עמית? [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא! חוסר אונים שמתוכו מצליחים לצמוח.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. מוכר. הלוואי ותזכי לראות את השמש למרות הגשם.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה!! (הבנתי לעצמי. וזה מרגש) תודה רבהרבהרבה. אני באמצע לקרוא את כולך. [ליצירה]
- [ליצירה] אה!!! נכון.. כ"כ כ"כ נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת ואני אשתדל לענות כמיטב יכולתי. שאלת מה קרב אותי. זה תהליך. מבררים. שואלים אנשים. קוראים ספרים. צריך להתאמץ.. ועד עכשיו אני עוד מבררת, ומחפשת עוד תשובות, אך את הבסיס מצאתי בעזרת אנשים סביבי שהיתה להם הסבלנות לענות לי על כל השאלות "כפירה" שלי. (קשה מאוד לפרט את כל התהליך, זה המון. אני אשמח לשתף במסרישי עוד) [ליצירה]
- [ליצירה] |דמעה| אוי, כמה שהוא מתוק.. [ליצירה]
תגובות