אני מטבעי, אדם מסוגר,
לא מספר לאף אחד על עניני הפרטיים.
כשהתחלתי עם התהליך המייגע של השידוכים,
ידעתי שעם משודכות אני לא יכול להיות כך.
קבלתי החלטה –
להיות פתוח לחלוטין עם משודכות.

באופן טבעי,
כשאתה נפתח, גם הצד השני נפתח,
וכשבני זוג מדברים בפתיחות,
על דברים אמיתיים, דברים כואבים,
דברים שאתה לא רוצה שאף אחד בעולם ידע...
נוצרים רגשות.
ואז הכל מסתבך!

ברוך ד´
מעולם לא נפרדתי מבחורה,
מבלי שהייתי בטוח במאת האחוזים שהיא לא המיועדת לי,
אבל לצערי הרב פעמים רבות המשכתי קשרים שהיו לי יתר על המידה,
גם כשידעתי שהבחורות אינן המיועדות לי,
מפני שהיה לי קשה להפרד מהן.
וכשבסופו של דבר עשיתי את הנצרך עשייה,
אני בטוח שהכאב שלהן היה גדול הרבה יותר ממה שהיה
לו הרגשות לא היו מתערבים.

עכשיו מתקרבים ליום הדין,
ואני מתבונן במעשי לראות מה אני צריך לתקן,
ואני נתקל בבעית המשודכות והרגשות,
ואיני יודע מה לעשות.

אני רוצה להיות פתוח – כי זה הדבר הנכון לעשות.

ואני רוצה להצליח להשתלט על הרגשות – על מנת שלא לפגוע בבחורות.

אך איני יודע איך משלבים בהצלחה בין הדברים...