ארץ ישראל,

חלי פני א-ל.

אולי לתפלתך יואל,

שלא תנתני למשיסה בידי בני ישמעאל.

 

ארץ הצבי,

ראי נא כאב לבבי.

אמרי לפני אבי,

ספרי לו על כאבי.

 

ארץ החיים,

כעל חורבן ירושלים,

אשר לקתה בכפליים,

כן תזעקי על שימת חבלי נחלתך לעיים.

 

ארץ הקדושה,

החפורה ובושה.

פני ליוצר הכל בבקשה,

שלא תנתני לחרישה.

 

ארץ יושר,

במה נשחד ומה ניתן תשר.

ידענו כי לא נדע פשר,

סתרי על עבים רכובו כנשר.

 

ארץ חמדה,

ראי נא כל עקדה,

אשר נעקדים בני יהודה,

עבור בנין הארץ להעמידה.

 

ארץ זכה,

העלי נא זכר כל מכה,

אשר הוכתה ענוגה ורכה,

בידי ישמעאל אשר הכה.

 

ארץ קיומנו,

הזכירני לפני א-להינו,

זכר עקדתנו,

ואשר הוכנו.

 

ארץ אהבתנו,

אל תאמרי נואש מאבינו.

כי ידענו גואל יש לנו,

אשר יאמר די לצרותינו.

 

ארץ לב הארצות,

כהושיענו בחצות

וצונו לאכול מצות,

כן יפדה במהרה סובלי על שמו נאצות.

 

א-ל המתגלה בהדר גאונך,

כמו שעמד הלוי בתחנה לפניך

ובקש שתסלח לזרע אמוניך,

כן אלינו תטה אזנך.

 

תביט בעניינו כי היינו כיתומים,

נמסרנו ביד זדים אשר עלינו קמים.

חוסה נא על תמימים,

א-ל מלך יושב על כסא רחמים.