כמו חמנית - המשך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון מצוין. אולי כדאי לשחק קצת עם ה"תכלית" של כל בית כך שייווצר ביניהם קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא היו לך אצבעות לא היינו זוכים לראות את השיר המהמם לטוב ולרע הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין מסרבת לקבל. אפשר שהמחלוקת ביננו היא סמנטית בלבד, שהרי גם אתה כתבת שאהרן הוא אדם גדול שטעה. המשמעות של המשפט הזה היא שונה לחלוטין (וקבילה הרבה יותר) מהניסוח המקומם של היצירה שלעיל, בה העמדת את אהרון ב ה ג ד ר ה של "איש העושה אלוהים". כביכול זהו מעמדו של אהרן הכהן חלילה. מקווה שהבהרתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד מאד. ההתחלה מקסימה וגם ההמשך יפהפה, ובדיוק בגלל זה כל כך חבל לי על הסיום, שנופל בפתאומיות לתוך הבנאליות והחזרתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. (פעם ראשונה שהעזתי להבין ואפילו להזדהות) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] שאול המלך הוא דוגמא מצוינת לסכנה הטמונה בגישה שלך. שאול, שחז"ל מעידים עליו שהוא "אחד מנסיכי אדם", והכתוב מעיד עליו שהוא אדם "משכמו ומעלה" נטמע, לצערנו הרב, בזכרון הקולקטיבי שלנו כ"איש הרע", זה שרדף את דוד באובססיביות, זה שחמל על אכזרים והתאכזר לרחמנים. לפי הגישה שלך, יש לאמר: וכי אין זה נכון? הרי עובדה היא ששאול רצח את כהני נוב, שאין שום הסבר הגיוני לרדיפה שלו את דוד. אלא שהצורה שבה הוא נתפס בקרב המון העם היא מעוותת. רובנו לא זכינו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, זו הכוללת בתוכה את שאול משיח ה', נסיך-אדם, ביחד עם חטאיו. ולתפיסה מעוותת דומה, לחרדתי, היצירה שלך מובילה. התעלמות מוחלטת מגדלותו של אהרן. ודבר נוסף שכחת: אהרן לא נענש לבסוף, על אף כל הדברים שנאמרו לעיל. וידוע שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה - אם כן: כיצד תתרץ את העובדה שאהרן לא קיבל שום עונש על מעשה העגל? [ליצירה]
- [ליצירה] בשום פנים ואופן לא התכוונתי שתחזור למגירה! אם אני נותנת ביקורת, זה רק מפני שאני מאמינה ביכולת שלך לשפר ולהשתפר. (דברים שאני לא אוהבת בכלל - אני גם לא מגיבה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - תודה. עד שיפוח היום ונסו הצללים - ציטוט ישיר משיר השירים, וכן לגבי ה"מן". (מציץ מן החרכים) וגם השורה השישית מהסוף היא כזו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
