[ליצירה]
אכן, כתיבה מקסימות ומטאפורות נהדרות.
את השורות הראשונות אהבתי מאד. בהמשך הטון השירי קצת אובד, אבל הכתיבה עדיין בהירה ויפה. ("להתכרבל בתוך סופה" - דימוי נהדר.)
שתי השורות האחרונות הרגישו לי קצת תלושות, ובעיקר מנוסחות ברמה נמוכה בהרבה משאר השיר, לדעתי שווה להשקיע יותר בסיום.
בהצלחה, שמחתי לקרוא את השיר הזה!
[ליצירה]
אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי.
הלמות פרסותיו,
של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב?
מכריזות מלחמה
על נשמת האדם,
רודף בטירוף
דם אדםדם. -----> מעולה!!!
גיבור חיל רדום
מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך.
חלוש וכואב
בין טומאה וגללים
בוכה במסתרים
על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"?
כמים הפנים לפנים
שופכת ליבה
רעיה צעירה
על משכבה בלילות
פצעו והיכו
שומרי החומות.
לדודה ממתינה
שידפוק רק עוד פעם
כבר היא מוכנה
על כפות המנעול
הפתוח כחוד מחט
להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת.
עזה כמוות אהבה
עזה גם במוות,
מים חונקים
לא יכבוה
ברח דודי
ושאני בחיקך
אל ארץ החיים.
בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך".
מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר.
עלה והצלח!
[ליצירה]
דמגוגיה מעוררת בחילה. הנסיון שלך לפתות את הרב מלמד להצטרף לדרכך במסווה של הערכה וכביכול הוכחות מהדת היהודית הוא פאתטי ומגוחך.
במיוחד בהתחשב בעובדה שכבר פרסמת על במה זו כמה מאמרים המוקיעים את תורת ישראל, בולטת בעליבותה ההכרזה על הוקרתך לדת היהודית.
הלא תבוש?
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
הו, לשיר הזה חיכיתי.
קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים.
ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"?
[ליצירה]
קודם כל:צווחת התרגשות והפתעה. איזה כיף לראות את קשישי האתר מפציעים מדי פעם - והשבוע זכינו לביקור של כמה אורחים חשובים....
ולעניין: סיפור חמוד כהרגלך. אבל אתה מסוגל ליותר. הקטע של הויכוח מתוק לחלוטין, אבל הסיום הוא די בנאלי וצפוי.
[ליצירה]
טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס:
אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת.
הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה).
לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר.