ילד
רועי גולן
-
מודל 78,
מוסיקאי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה... איזה ילד רך בשנים.. אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לו עיניים טובות, כנראה הוא בן אדם טוב. כיף של ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חיוך כובש :-) מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] אני כל כך אוהב זקנים, לצייר אותם ולראות ציורים עם זקנים, או הבעות זקנות..נתפסתי ברשת של הילד הזה...יפהפה, ממש. יום טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] * כמו שילד מאיר [ליצירה]
- [ליצירה] האיש היפה הזה הוא Eiler Larson מקליפורניה. לא הייתי שם אלא ציירתי על פי ציור של Leslie B. Demille [ליצירה]
- [ליצירה] נהד-ר!! גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר. חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף]. שוב לאהודות... [ליצירה]
- [ליצירה] הציור מקסים.. נראה כמעט צילומי! מזכיר קצת את הרישומים של לאונרדו דה וינצ'י... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מטריף הכותרת מצוינת, החיוך והעיניים אומרים הכל הלוואי שנזכה להיות ילדים כשנהיה זקנים [ליצירה]
- [ליצירה] עוד מעט, עוד קצת... למי שיודע כמה כח צריך למי שהצליח ולמי שכמעט גנבת לי אבל נשאר לי עוד מספיק... [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר הסוף מגניב לאללה! יצא לי לחשוב על השאלה הזו בהקשר אחר של מוסיקה רנדומלית כזו. תיאורטית עם הידע הדרוש ניתן לבנות מבנה ארכיטקטוני-מתמטי מדהים שישים גם את באך בכיס הקטן. אבל, האומנם? רסיס, לשאלתך, קודם כל דווקא האווירה הזו היא שינוי מרענן במקומותינו משום שאיננה נפוצה וההתנסות בסגנון הסלינגרי היא חוויה נחמדה. חוצמזה שמה לעשות, באנגליש זה נשמע יותר אמין מאשר לדבר על מושיקו החוקר הפרטי הנועז ועוזרו הנאמן עקיבא ליבוביץ' המסתבכים עם משטרת חדרה (ברור שאני מקצין...) ושלישית, לי אישית היתה מוסיקה שהתנגנה לי בראש בזמן שכתבתי את רגעים קטנים והיא דרשה את התפאורה המדויקת הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מסחרר. [ליצירה]
- [ליצירה] מר זמיר, אני נרגש ממך בכל פעם מחדש, אחד היוצרים המוכשרים ביותר באתר, שלא מפסיק לטלטל אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. גם בפעם הקודמת אהבתי את זה מאוד. ברוכה הבאה, מכל הלב :) אני. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] התלבטתי מעט (כ-3 שניות) אם להקיש על מלבן ה'אהבתי' ולא משום שלא הייתי בטוח שאהבתי, אלא משום שזה מסוג הקטעים שעושים לי מין הרגשה (מתנשאת חצופה כזאת) שרק אני הבנתי באמת... ואם רק אני הבנתי באמת אז מה יעזור שתתנוסס בהמלצתי לכל העוברים ושבים? אבל אז מיד סנטתי בעצמי ועברתי על מידותי והשפלתי גאוותי והזכרתי לעצמי שאותה הרגשה היתה לי במשך כמה שנים כששתיתי דברי מו"ר בישיבה ודימיתי שרק אני שומע. דימיתי והתבדתי כשמישהו אחר גנב לי את שורת הפרידה הזו בעוזבו את הישיבה, וקם ואמר: 'הרב, רציתי לומר שגרמת לי להרגיש בכל שיחותיך כאילו אתה מדבר רק אלי ומכל הסובבים אין איש שמבין אלא אני.' ואני לקחתי אל ליבי הנחמץ את הדברים והחלטתי שאין הדבר תלוי בי אלא בו. ובכן כל ההקדמה רק כדי לומר, שדרוש כשרון מיוחד לומר דברים שמשתמעים לכל שומע כמכוונים אליו בלבד. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תאיר, אני חולק מכל וכל. א. השם הפשוט והאינפורמטיבי מקובל עלי ולמיטב ידיעתי זה די נפוץ אצל אומנים (איש אוכל פיצה למשל). אמנם גם אני אוהב שמות חידתיים יותר אבל זה תלוי איך רוצים להביע את הרעיון. לפעמים דוקא השם הפשוט ללא יומרות נותן לציור להביע את שלו ללא קביים ואילו שם מחוכם יותר מעביר את המשקל האומנותי מהחלק החזותי לחלק הסמנטי. (דוגמא: ציור של כובע עם הכותרת - אשה. אם הכובע היה משדר נשיות בפני עצמו, לא היה צורך בשם ולכן יש כאן או הודאה באי הצלחתו של הציור בפני עצמו, או העברת המסר בעזרת השם יותר מאשר בעזרת הציור שיכל באותה מידה להיות צילום). עד כאן זה רק הסבר אפשרי באשר לסיבה ששמות פשוטים גם ליצירות גדולות נפוצים, למרות שגם אני אוהב לבחור שמות מתוחכמים. אבל, לקרוא לציור של אילה אשה, היה לדעתי טעות ממש. אין בציור לדעתי שום נסיון להביע נשיות וברור שהנקודה המשמעותית היא הבעת הפנים שמשדרת ריכוז במשהו שנמצא ממול, ומבחינה זו זה היה גם יכול להיות גבר. ב. הערתך בעניין הפרופורציות תמוהה מאוד. את מכירה את האשה שבציור? איך את יכולה לטעון על סמך ציור בלבד שהוא לא תואם את המציאות? אני מכיר הרבה אנשים שהפרופורציות שלהם מאוד מוזרות אבל ככה הם נולדו. בעיני הציור אמין מאוד ויתכן מאוד שככה באמת נראית האשה הזו (למרות שזה לא משנה) ג. אזור הצוואר הוא לא היחיד ששטוח כאן ויש הזנחה, מכוונת לדעתי, של איזורים נוספים (אוזניים, שיער, כובע ועוד) ובכלל, הציור לא יורד לפרטים ולא נותן תחושה של משהו גמור ויכולות להיות לכך המון סיבות ובעיקר זה עניין של סגנון אני חושב, אבל העיקר לדעתי הוא שאת מה שהיה חשוב לציירת להביע היא הביעה. בקיצור הציור מצויין לדעתי כי הוא תופס את הרגע באופן נכון מאוד וזו לטעמי הנקודה הכי חשובה. כל השאר הם פרטים שניתן לשפר או להזניח, תלוי מה רוצים. אני נתקל בזה הרבה כשאני מצייר פנים, יש איזושהיא איכות שקשה לבטא במילים בכל פרצוף, לפעמים אתה תופס אותה ולפעמים לא. אם תפסת אותה אתה יכול לשחק ולשנות הרבה פרטים בציור ועדיין האיש יהיה דומה מאוד לעצמו ואם לא תפסת, לא יעזור שום דיוק ותוספת קוסמטית. נדמה לי שזו התגובה הארוכה ביותר שכתבתי מעולם. [ליצירה]
תגובות