[ליצירה]
איתך בבכי, בזכרונות. והלידה- כמה שהיא כואבת. שכן ה' רוצה לתת יותר עכשו. ותרי, תני להתכווצויות לדחוף אותך קדימה, אל ארץ ישראל יותר פנימית, יותר שלמה.
[ליצירה]
השורות האחרונות ממש מצויינות. התחושה מובנת. כל פעם כמעט נראה לי שבהתחלה אתה זורק מילים בלי חשבון, ואז בהמשך זה פתאום נכנס ליופי של פוקוס. אולי תתחיל את השיר מהסוף, הא? תכתוב מלמטה למעלה? סתם
תגובות