זו שעתם של הסרטים הקצרים
בִּרְגשות מעורבים ובִּבְגדים
מלוכלכים, לעת סגוֹר ליִל
מִמחבואֵי ראשי יוצאים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואין חדש תחת השמש..... מישהו כבר אמר את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, חזרו על הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקשה פהל הבין??? [ליצירה]
- [ליצירה] קרבי נא ללא חשש כי לא ננשוך חזק ללא כאב ובלי סימן נשאיר בך רשמינו. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אומר זאת: "נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך. והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד. למשל, "כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון" בהצעת עריכה קלה: "כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון ללא חומך- בליבי הקיפאון". [ליצירה]
- [ליצירה] היא אוכלת שערות? [ליצירה]
- [ליצירה] מסר, יש לי מספר בעיות עם השיר הזה: 1. "את עומדת מרחוק ומביטה בי" ואחר כך אתה כותב "ואינני יודע לאן את מביטה" 2.אתה לא חושב אבל מצד שני אתה מנחש. האם זה לא סוג של חשיבה? 3.מהכותרת מצפים למשהו אחר לגמרי. לא? השיר קר ומאוד מחושב. שלך.. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים, היום זה היום! "ביקור בית"/ שי דוידס היום אתה מקבל חופשה לצאת לסיבוב בחצר. מעין ביקור בית. היום זה היום שלך אז בוא התרווח על הדשא אכול מן התופינים הרווה צמאונך במשקאות קלים (הרי "קולה" אין לכם שם למעלה) תנשום. החליטו לקחת אותך בקיץ בימים הכי ארוכים בשנה. אז בוא כיבוי אורות בשעה מאוחרת אפשר לעשות עוד סיבוב. היום זה היום בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26. אז אולי נצא נשב על איזו בירה נשמע מוסיקה טובה. יש זמן. שערי שמיים פתוחים לרווחה נצא מן השער נשכח את העבר ונחיה את היום הזה עד תום. היום זה היום שלך אז למה כולם כל כך עצובים? [ליצירה]
- [ליצירה] 49 שירים. מצחיק לקרוא נוסטלגיה של עצמך [ליצירה]
- [ליצירה] ה" ואדעך", הכרחי? [ליצירה]
תגובות