[ליצירה]
ואו, זה ממש אלי
היי שי...
מזמן לא התכתבנו / התראינו. וצר לי על כך.
נכנסתי כדי לכתוב לך מסראישי, אבל ראיתי את השיר הזה שסקרן אותי, אז אני מתעכב כדי לומר לך שהוא ממש דיבר אלי והתאים לי לסיטואציה שאני נמצא בה עכשיו (למרות שבטח לא נכתב בעקבו תאחת כזו). יפה כתבת.
מקווה להתראות ברולדין מתישהו.
ארז.
[ליצירה]
אני אוהב כל כך
דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם.
[ליצירה]
נורא
מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז...
אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון...
קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז".
כה לחי.
[ליצירה]
תגובה לאפרת
היי אפרת וקודם כל תודה
אני נוטה להסכים אתך לגבי הסיום
פשוט זה נכתב במשיכת קולמוס
ורק עכשיו קצת שיפצתי, גם בשאר הבתים
אולי ינעם לך יותר
ובנוסף, הצבתי לעצמי מגבלה קצת בעייתית
אבל אני מעדיף לכתוב לך את זה בפרטי :)
ארז
[ליצירה]
נגעת ללבי
מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר.
וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) )
תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך:
"ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה".
ארז.
תגובות